אירגן כתב וצילם: אילן ביטון מנהל מועדון הצלילה בריף הדולפינים 

חיי היום יום משכיחים מאיתנו לא פעם שיש מי שגורלו לא שפר עליו  והוא נאלץ להתמודד עם מוגבלויות וקשיים לא מעטים.
המציאות  המקומית מזמנת לנו לצערנו מספר  לא קטן של נפגעים  המצטרפים למעגל  בעלי המוגבלויות  ואנחנו,  בעזרת הצלילה, מנסים, אפילו אם לפרק זמן קצר, להעניק  להם תחושה של חופש וניתוק  מ"הכבלים" שאותם גזרה המציאות.
אז כדי להזכיר לעצמנו שאנחנו לא רק לעצמנו ולתת ולתרום אינם רק בגדר סיסמה רקיה מתוכן, אנחנו נרתמים מדי פעם לנתינה נטו. 
כזה הוא  יום הכיף שאנחנו מקיימים אחת לשנה בבית הלוחם בת"א. 
בית הלוחם הוא מרכז שיקום וחברה  השייך לארגון נכי צהל.  פעילותו נסמכת על  דמי חבר,  תרומות  וכספי המדינה (לא בהכרח בסדר הזה). המרכז עוסק בשיקום של נכי צה"ל דרך  פעולות של תרבות  ופעילויות ספורטיביות שונות.
יום פעילות  כזה דורש לא מעט  עבודת הכנה,  ארגון ומתנדבים. התנדבות זו לא בהכרח מילת גנאי, לקח לי פחות מ – 5 דקות למלא את רשימת המתנדבים ולגלות שלא זו בלבד שלא חסרים לי מתנדבים, אלא שאני צריך לדחות את חלקם. מסתבר שלמטרות ראויות ניתן לגייס מתנדבים ללא כל קושי (ואין כאן מסר חבוי לפוליטיקאים, רק קצת חומר למחשבה...). 

יומיים לפני מועד הפעילות אני עובר על  כל רשימות הציוד, מוודא שכל המשתתפים עברו בדיקה  רפואית (בשל מצבם המיוחד אנחנו חייבים אישור רופא), אני מכין מצלמה תת-מימית ורשימת משחקים ופעילויות מתחת למים ומוודא שהמועדון יוכל לתפקד עם הצוות המצומצם שנשאר בו.
ביום האירוע אנחנו משכימים הרבה לפני שהשמש עולה. מעמיסים 12 מערכות צלילה על הרכב ויוצאים לדרך.
למרות שאני מקיים את הפעילות הזו כבר מספר שנים, המפגש בבית הלוחם מרגש כל פעם מחדש. מסתבר שלא שוכחים אותנו  שם והמפגש  עם אנשי בית הלוחם שצללו איתנו בעבר מלווה בחיבקים חמים ונרגשים.
לוותיקים יש גם תפקיד נוסף. הם עוזרים להפיג את החששות של  המשתתפים החדשים ומסבירים להם את התנהלות הפעילות.  זה הזמן לתת גם מילה חמה במיוחד לפינטו מבית הלוחם (הלוחם אלוף אולמפי לשעבר בשחייה) שארגן את  כל המערכת מצד בית הלוחם, ערך את רשימת המשתתפים, דחף את מי שהיסס ונכח בשטח בכל מהלך הפעילות.
אנחנו מתארגנים על שפת  הבריכה ופוגשים את 5 הצוללים הראשונים. לכל אחד מהם סיפור קשה מהמלחמה האחרונה בלבנון, פציעה קשה ושיקום ארוך.  למרות החשש הקל, נראה  שמי שעבר חוויה כל כך קשה הוא כבר מעבר לפחד...
כולם יוצאים מהמים נרגשים, מחבקים את המדריך ומבטיחים להגיע לצלילה נוספת, הפעם בים.
בעזרת המצלמה שהכנתי מבעוד מועד אני מתעד את כל הפעילות וגם דואג להבטיח שהכל מתנהל כשורה.


על שפת הבריכה יושבים אחרים שלא נרשמו, רואים את תחושת ההחמצה בעיניים שלהם. אכזבה? לא בבית ספרנו... אנחנו מסמנים להם להתפשט ומכניסים גם אותם למים.
את היום חותם מיקי עוזאי מנהל אגף הספורט בבית הלוחם בת"א , בנאום תודה והערכה מרגש וחלוקת תעודת הערכה  ומזכרת קטנה למדריכים.

בדרך חזרה אנחנו עוצרים במסעדה של חברים שהחליטו שגם הם חלק מהאירוע ומסרבים לקחת מאיתנו כסף על האוכל.  סיום משביע ליום מרגש ומספק...
ואנחנו מצפים לראותכם מבקרים וצוללים אצלינו ולשם שינוי נשמח אם במפגש הבא  יהיו רק הותיקים ולא יהיו פנים חדשות...

ותודה מיוחדת למדריכים:  יואב, אבירם, טל, אבנר ואסף.   

אילן