מתוך מאמר שפורסם בגליון 100 של מגזין ים ועסק בדמויות מפתח מעולם הצלילה בארץ

בכל ענף ספורט יש מי ששמו נקשר עם המילה מר, דוגמת  מר כדורסל, מר כדורגל  ועוד...  מעטים האנשים שמשלבים חזון, התמדה, אמונה, סקרנות ורצון להוסיף ולרכוש ידע,  לצד מקצוענות ויושר מקצועי חסר פשרות.  כל אלו מתקיימים אצל אבני,  שנמצא במרכז העשייה והובלת הענף כבר יותר משלושה עשורים. וזה מה שהופך את ניר אבני בעיננו ל"מר צלילה".  נכון, ישנם עוד רבים וטובים, עתירי זכויות בקידום ענף הצלילה בארץ וברור לנו  שהוא לא יאהב (בלשון המעטה)  את התואר, אבל גם בזה יש חלק  ממה שעושה אותו ראוי...

קריירת הצלילה העשירה של אבני נולדה אי שם בתחילת העשור השלישי של המאה הקודמת. בשנת 1972 הוא מסיים קורס צלילה ובשנת 1974 , במסגרת חופשה מהצבא הוא מסיים את קורס מדריכי הצלילה הראשון שנערך בארץ, ביחד עם כל "זקני" ומקימי ענף הצלילה בארץ.  
בשנת 1975 משתחרר אבני משירות  כלוחם  בשייטת 13. כמי שעבורו מוסכמות אינן בבחינת "פרות קדושות" ולא פעם הסיבה לקרוא עליהן תיגר ולעשות ההיפך (מוטיב שיחזור גם בהתנהלותו בעולם הצלילה), הוא מדלג על המסלול שמיועד לו כבן קיבוץ (בארי) -  חזרה למוסך/איש ביטחון באל על/טיול חובק עולם. במקום אלו, בשנת 1976 הוא יורד לשארם שבאותם ימים מציעה חוף בתול, שני מועדוני צלילה וחוק אחד שעליו אסור לעבור בשום פנים ואופן: איש כישר בעיניו יעשה. 
הדרכת צלילה באותם ימים נמצאת ב"חיתוליה". היא מתבססת על מוטיבים צבאיים מעיקרה, ז"א -  רק החזקים שורדים.  כאן מתחילה  להתגבש אצל  אבני ההכרה (שלימים תנחה אותו בעיצוב כל ענף הצלילה בארץ) - מה שהנכון ללוחמי יחידות עילית של צה"ל אינו בהכרח מה שנכון לאזרח שמבקש לגלות את צפונות העולם התת-מימי. עוד הוא מגלה, שמסורת, ( לפחות בכל הקשור ללימוד צלילה), יותר משהיא באה להבטיח את איכות הצוללים, מטרתה  לשמר את  מעמדם של הדינוזאורים. אלו שעבורם מה שהיה הוא שיהיה וכל שינוי הוא בבחינת איום קיומי. לאחר שנתיים של עבודה אצל  הווארד רוזנשטיין, הוא מגיע להכרה כי הגיע הזמן לעמוד ברשות עצמו.

בשנת 1979 הוא מקים את מועדון הצלילה Red sea divers שבסיסו במלון קרוואן באילת. המועדון מבסס את פעילותו על  לימוד צלילה באילת, והפעלת מערך ספארי צלילה בסיני, בעיקר לראשוני תיירי הצ'רטר שמתחילים לפקוד את העיר .

ניסיון הצלילה הצבאי והאזרחי שלו והצורך לשכלל ולהתפתח, הופכים אותו במהרה לשותף בכיר בועדת ההדרכה של ההתאחדות הישראלית לצלילה, הגוף המקצועי היחיד שפועל  בארץ באותם ימים.

הסכם השלום עם מצריים  והחזרת סיני,  והעובדה כי ציוד הצלילה שבעזרתו הפעיל את המועדון היה שייך  למועדון  צלילה בסיני, שומטים את הקרקע לקיומו של המועדון. אבני נוטל פסק זמן של שנה  לחשב את צעדיו מחדש ו"להתאבל" על העולם שאבד.
אך שקיעה במרה שחורה ורחמים עצמיים אינם מטבעו של האיש. בשנת 1982 ,  וילי הלפרט, הבעלים והמייסד של אקווה ספורט (שהוא בעל זכות ראשונים בכל הקשור לצלילה בארץ) מחפש מנהל שיעזור לו בשיקום מועדון הצלילה שלו,  שגם עימו לא היטיב הפינוי מסיני. 
אבני  נקרא לדגל. הוא מקים צוות חדש ומצרף אליו את אייל בר ציון  שיהפוך מאז לשותפו.
באותה שנה מתחיל אבני בפרוייקט שהוא "מולידו" ואביו הרוחני -  קורסי מדריכים ללוחמי השייטת. הרעיון פשוט. למערכת האזרחית תוכנית הדרכה טובה יותר. יישומה בצבא יעניק לצבא מדריכים טובים יותר, ולאחר שחרורם מהצבא  עולם הצלילה האזרחית ירוויח מדריכי צלילה בעלי רקע וניסיון עשיר.
פרוייקט זה, שאותו הוא יוביל ויטפח במשך כ – 12 שנים נוספות, הופך לחלק בלתי נפרד ממסלול הלוחם  ביחידות הצלילה של חיל הים וממשיך להתקיים עד עצם היום הזה.

בשנת 1984 אבני מתמנה  ליו"ר וועדת ההדרכה של ההתאחדות הישראלית  לצלילה, תפקיד אותו הוא ממלא עד שנת 1988.  הוא פועל רבות לקידום ומיסוד תוכניות ההדרכה וכבר בשנים אלה הוא נחשב לבכיר המדריכים הפעילים  בארץ . חמש שנים מנהל אבני את אקווה ספורט. אלו שנים של פריחת ענף הצלילה בעולם וגם באילת.
באותם שנים הוא חולם ביחד  עם חבר קרוב - רוני זילבר על משהו אחר ומיוחד – מקום שבו ניתן יהיה לצלול עם דולפינים בסביבתם הטבעית ולימים יהפוך להיות האטרקציה המבוקשת ביותר בישראל  – ריף הדולפינים.  הקמת מועדון צלילה באתר החדש היא המשך טבעי של החלום.

בשנת 1989 מקימים ניר אבני ואייל בר ציון  את מועדון הצלילה בריף הדולפינים. החזון והמקצועיות שמיושמים במועדון החדש, בשילוב אתר תיירותי כמוהו אין בשום מקום אחר בעולם, הופכים  עד מהרה לשם דבר ולאבן שואבת לצוללים מכל העולם ולמקום העבודה המועדף על מדריכי הצלילה.
 
אבני שאחד הדברים המייחדים אותו הוא עשייה שלא רק לביתו, לא מזניח את קידום הענף. בשנת 1990 הוא חוזר לרשות וועדת הדרכה ונרתם לפרוייקט חדש -  התאמת תוכניות ההדרכה ותכנית ההכשרה למדריכים שתתאים לרוח הזמן. וועדת ההדרכה שבראשותו, וצוות שהוא מקים במיוחד למטרה זו, כותבים מערכי הדרכה ותקנים מפורטים ועדכניים לצלילה המתבססים על כללי הדרכה וחינוך מקצועיים וקוברים סופית את שיטת ההסמכה הישנה, שנסמכה לא במעט על מסורות ותורה שבע"פ.  בכך משלים אבני את "מהפכת" מיסוד הענף. אך לא את הצורך לחדש ולהתחדש.

בשנת 1994 הוא מקים את ANDI ישראל, הארגון הראשון לצלילה טכנית בישראל. כבר מהימים  הראשונים של פעילות הארגון בארץ הוא מתאפיין במקצועיות חסרת פשרות ואימוץ ויישום התקנים המחמירים ביותר. באותה  שנה הוא מקים ביחד עם אייל בר ציון  מערך לדחיסת נייטרוקס וטרימיקס ומכשיר את קבוצת המדריכים הראשונה לצלילה טכנית (בתמונה שמשמאל).
במהלך השנים שיבואו מוסיף אבני ל"ארסנל" הצלילה הטכנית  סקוטרים תת- מימיים שטרם נראו בארץ ושתי צוללות ננס שמיועדות לסיורים תת-מימיים
.

על מנת  להבטיח שהתקנים החדשים ילמדו וייושמו כלשונם, הוא כתב , תירגם,  ערך והפיק  עבור ANDI ישראל (בשיתוף עם מושיקו בכר ועומר אפל ) את כל הספרות לצולל הטכני -  החל מצולל נייטרוקס ועד לדרגת צולל טכני מתקדם, צולל טרימיקס וצולל מערכות סגורות
בשנת 1997 , כשלרבים מערכת סגורה אלקטרונית היא בבחינת מדע בדיוני,  מארגן ANDI ישראל בניצוחו של אבני, צלילות  עם מערכת סגורה שנסמכת על שליטה ותכנון צלילה ממוחשבים. ה – UT-240. 
באותה שנה הוא רוכש ביחד עם אייל את מועדון מרינה דייורס, מצרפו לקבוצת ריף צלילה והופך אותו, בנוסף על היותו מועדון צלילה פופלארי, למרכז המתקדם ביותר להכשרה וצלילה טכנית לכל הרמות.

בשנת 2004 , לאחר בדיקות ובחינות מדוקדקות, מאמצת יחידת הצלילה המקצועית של חיל הים הישראלי את  תקן ANDI במלואו והיום מבוצעות כל הצלילות הטכניות של היחידה בהתאם לתקן זה.

כיום הוא משמש כמנכ"ל ריף הדולפינים וקבוצת ריף צלילה, הוא נמנה על צוות המדריכים הבכירים של  ANDI העולמית, חבר בוועדה המייעצת של רשות הצלילה, חבר בהנהלת החברה לרפואה היפרבארית ורפואת צלילה, יועץ ומרצה בנושא צלילה מתקדמת במסגרות צבאיות וכנסים בנושאי צלילה ושותף בצוות פיתוח בינלאומי של מערכות צלילה מתקדמות. 

ניר אבני הוא מדריך בכיר של ההתאחדות הישראלית לצלילה NAUI, PADI, SSI, BSAC ובעל הדרגה הבכירה ביותר ב ANDI  העולמית -  Instructor Trainer Director  מס' 9 .

ועם כל המטען הגדול והתארים הרבים, ניר אבני,  בניגוד למרבית בני דורו "שתלו את הסנפירים" מזה זמן, לא הפך ל"מי שהיה".  השנים הרבות שהוא בענף לא הקהו את הלהט, החזון והסקרנות והוא עדיין במרכז העשייה. תמצאו אותו ברחבת מועדון הצלילה מרינה דייורס,  מתקין ו"משפצר" ציוד טכני מתוחכם,  מבצע  ביחד עם "שועלי צלילה" ותיקים צלילות TRIMIX לעומק רב לגילוי ספינות טרופות או מתפנה מעיסוקיו הרבים כדי להרביץ תורה בדור מדריכי העתיד...