ריפים מלאכותיים מהווים במקומות רבים בעולם אטרקציה לצוללים, אמצעי להקל את הלחץ מהשונית הטבעית ודרך להחזיר ולשקם אוכלוסיות בעלי חיים שנמצאים על סף הכחדה. בכתבה הבאה שנכתבה ע"י ד"ר יחיעם שלזינגר,  לפני מספר שנים, הוא מתאר מהו ריף מלאכותי, כיצד עוקבים אחר התפתחותו וכמה זמן נדרש  מרגע שפועלים להקמת ריף שכזה  ועד שהוא מתחיל להוות אטרקציה תיירותית. מאמר זה הוא חלק מהכתבה המלאה וקר הזמנים עודכנו בה כדי להתאימם לזמן שחלף מאז נכתבה .

בעשור האחרון החלו גופים תיירותיים, מרכזי דיג ואקולוגיים ימיים ברחבי העולם לגלות עניין בהצבת גופים מלאכותיים תת מימיים לעידוד תיירות הצלילה, שיקום המערכת הימית ומרכזים לדיג מסחרי. גם באילת עולה מידי פעם הרעיון להקים שוניות מלאכותיות למטרות מחקר, שיקום ימי ותיירות.
רמזים ראשונים לפוטנציאל התפתחות חברות ימיות על מצע מלאכותי במפרץ אילת מתקבל בבדיקת החברה הקיימת כיום על אובייקטים שונים אשר הוצבו בים למטרות תיירות ופיתוח תעשייתי.


האתר הבולט והוותיק ביותר (כבן 34 שנה) הינו עמוד הבסיס למזחי הנפט ורשתות הברזל המקיפות אותם. בניית המזחים יצרה בסיס יציב להתיישבות בעלי חיים המתחיל מעומק של כ-30 מ' ועד לפני הים. השונית הטבעית באיזור מצויה על פני קרקעית הים ואילו התוספת המלאכותית בגובה יצרה כעין "מלכודת" לשלבים לרוולים של בעלי חיים הנספחים בגוף המים. כך התפתח באיזור נוף מרהיב של אלמוגים רכים ססגוניים ביותר, אלמוגי אבן וביניהם צדפות, סרטנים ודגים.
הנוף המוגבה מעל פני הקרקעית יצר מוקד להתפתחות חדשה המהווה מרכז רבייתי עשיר לסביבה הקרובה והרחוקה.


אתר נוסף חדש יותר (19 שנים) הינו הספינה הטבועה בחוף אלמוג - היתוש. הספינה מצופה בחומר המקשה על האלמוגים שהם מראשוני בוני השונית. כיום מצויים אלמוגי אבן רבים באיזור החרטום, אולם גילם צעיר עדיין ואינם מהווים עדיין גורם חזותי בולט לעין. ממעקב אחר חומרים שונים בים בפרקי זמן שונים עולה, כי הגופים האטרקטיביים ביותר להתיישבות אלמוגים וחסרי חוליות אחרים הם: ברזל  לסוגיו השונים, חבל ובטון מחוספס. איכלוס דגים באיזורים אלו מותנה ברמת מורכבות החללים והכוכים הנוצרים ע"י הגוף הזר המונח בים.לדוגמא- רשת המתוחה בגוף המים תהווה מיידית מוקד להתיישבות אלמוגים. רק לאחר גידולם והתפתחותם לנוף סבוך מופיעים ריכוזי דגי שונית. לעומת זאת- אם נניח רשת בצורה שתסתבך ותתכרבל יופיעו דגי השונית עוד לפני שנבחין באלמוג הראשון הגדל עליה.

התפתחות אלמוגים על גבי שלדת ברזל מול המכון הבין אונברסיטאי באילת התפתחות שונית ע"ג רשתות מול המכון הבין אונברסיטאי באילת

מחקר בנושא זה החל לפני כשש עשרה שנים עם בניית שתי שוניות מלאכותיות מגושי אלמוגים  מתים אשר היו זמן רב במצפה התת ימי באילת. המטרה העיקרית בעבודה היתה בדיקת השאלה האם קצב איכלוס והתפתחות חברת בעלי חיים במבנה מלאכותי מושפעת מצורתו כגוף בולט מקרקעית הים או ממידת מורכבותו. זאת בהנחה כי החומר ממנו נבנית השונית הינו טבעי וזמין מיידית להתיישבות של בעלי חיים שונים.
לצורך המחקר נבנתה שונית אחת מסודרת עם חללים פנימיים וחיצוניים בקטרים של 40-60 ס"מ ואילו השונית השניה נבנתה כגל אבנים ללא חללים מאורגנים.
חברת הדגים החלה להתפתח מיד עם השלמת המבנה. מינים טורפים כדוגמת זהרון ועכנון השתכנו בשונית המסודרת עוד בזמן הבנייה. פרטים בוגרים של שוניתית לבנת זנב וכרומית אפורה התיישבו בשונית לאחר כשבועיים. לעומתם, אוכלוסיות מינים כדוגמת פזית ים סוף, חשמנון זהוב וצבעון פרידמני החלו להתהוות מהתנחלות פריטים צעירים בלבד.
בעלי חיים משוטטים כדוגמת תוכינונים, נתחנים, פרפרונים, קיפודי ים וכוכבי ים החלו להופיע כבר במהלך השבוע הראשון. בתום השנה הראשונה להקמת השונית המלאכותית מנתה החברה כ-19 מיני דגים שכללו יחד 275 פרטים ו-10 מיני חסרי חוליות, שהנפוצים ביניהם היו אסצידיות ואלמוגים רכים .
התיישבות חסרי חוליות החלה באופן משמעותי רק בשנה השנייה. בשונית המסודרת התפתחה במהלך חמש שנים חברה מגוונת אשר מנתה 23 מינים מקבוצות:ספוגיים, אסצידיות, אלמוגים רכים, אלמוגי אבן, שושנות ים, סרטניים וקווצי עור.
reefwatch2

לסיכום ניתן לציין את יעילותה של השונית המלאכותית הנבנית כגוף מסודר ומורכב. תכנון מראש של כוכים וחללים מתאימים יכול העלות את מגוון המינים ואת כמות הפרטים בשונית ולהעשיר את הסביבה. נראה כי פרק הזמן הנדרש לאכלוס חברה יציבה ומגוונת של דגים בשונית המסוגננת עם מקומות מסתור רבים הינו בין 4-5 שנים. 
ההערכה כי משך הזמן הנדרש להתפתחות חברת בעלי חיים אשר תדמה בהרכבה לשונית הטבעית יארך 5-10 שנים. רק לאחר טווח זמנים משוער זה, ניתן יהיה לחזות בשונית המלאכותית בחברת בעלי חיים מגוונת (בעלי חיים וחסרי חוליות) המתקרבת בעושר לשוניות הטבעיות במפרץ אילת. לפיכך חשוב מאוד להגדיר מראש ייעודם של השוניות המלאכותיות המתוכננות. במידה והיעד העיקרי הינו יצירת אטרקציה מיידית לצולל הרי שקיימת חשיבות מרובה למבנה עצמו ולצורתו כגורם משיכה מיידי. במידה והמטרה הינה שיקום  מערכת טבעית הרי שהמבנה חייב להיות מבודד מביקורים בשנותיו הראשונות. שילוב שתי המטרות יחד דורש תכנון מדוקדק הן מבחינת המבנה והמיקום והן מבחינת מדיניות הביקורים באתר.