פעם, כשבגרוש היה חור, סנפיר היה בעל מבנה גומי פשוט ואחיד, וצולל היה "איש צפרדע". מאז זרם הרבה ביוב לים, למדנו לשתות יין טוב , לדרוש את מה שמגיע לנו (וגם את מה שלא), אבל  לא  הפסקנו להתרפק  בגעגועים על העולם שהיה ואיננו עוד. את הדיון אם היה העולם טוב יותר או פחות, נשאיר לאחרים.  אולם  נסכים, כי גם אם השנים שחלפו לא הטיבו עם העולם שהכרנו, הרי שבנוגע לסנפיר הישן והלא כל כך טוב הקדמה בהחלט הועילה. לעומת איש הצפרדע של פעם שכלל לא עמד בפני אפשרויות של בחירה, בפני הצולל של הזמן החדש עומדים עשרות סוגים של סנפירים, בשלל עיצובים, גדלים וגוונים וכל אחד מבטיח להיות זה שיחסוך מהצולל את הצורך לייגע את רגליו לצורך ההתקדמות. עמ"נ שנוכל לנסות ולבחור בסנפיר שייתן מכסימום התקדמות במינימום של מאמץ, מן הראוי לעמוד על מספר נקודות:

 

למה סנפיר?

 

לכאורה שאלה מיותרת לחלוטין – עמ"נ להתקדם. אם היינו נולדים למים קרוב לוודאי שלא היינו נאלצים להיעזר בתוספת מלאכותית. אלא שהטבע חנן אותנו בזוג רגליים וידיים, שתרומתם להתקדמות שלנו מתחת למים היא מוגבלת למדי. כדי להשיג את הכוח הנדרש להתקדמות עלינו להגדיל  באופן משמעותי את שטח הפנים של האיברים המשמשים להתקדמות – הרגליים.  השימוש בסנפיר דומה לשימוש במשוט, אלא שעקב זווית ההתקדמות האופקית במים, הדחף שמייצר הצולל ע"י הסנפיר הוא מוגבל  ובעל יעילות נמוכה למדי ביחס לכוח המושקע. ולמרות מבנהו הפשוט לכאורה של הסנפיר, הוא מסתיר מאחוריו מחשבה רבה  שנועדה לייעל  את התנועה ולהשיג את הדחף המירבי מהאנרגיה שמשקיע הצולל .

 

איך זה פועל?

 

בעיקרון, מאחר שתפקידו של הסנפיר לגרוף כמות מים גדולה ככל שניתן,  מרבית הסנפירים מיוצרים ממשטח גמיש המיוצב משני צידיו ע"י להבים (blade ). תנועת הרגל כלפי מטה הופכת את הסנפיר למעין כף,   בעלת יכולת גריפת מים טובה יותר ממשטח שטוח.  מאחר שכמות המים שהסנפיר יכול לאצור היא מוגבלת, כמות גדולה של מים ישפכו לצדדים. המים שנשפכים הם בעצם אנרגיה שאובדת. זאת ועוד, מרבית הסנפירים מיצרים את תנועת הדחף במהלך תנועת הרגל כלפי מטה , תנועת הרגל כלפי מעלה, לא זו בלבד שאינה תורמת להתקדמות אלא שהיא גוזלת מהצולל אנרגיה נוספת ואף תורמת לכיווצי שרירים בשרירי השוק והירך.  

בעייה נוספת שיוצרת תנועת הסנפיר היא מערבולות היוצרות כוח גרר, כמו גם תנועה בלתי יציבה של הסנפיר. כל אלו  גורמים להאטת התנועה ופוגמים בנוחות המשתמש.

ברור כי בעיות אלו לא נסתרות מעיניו של המתכנן ובמהלך השנים הוצעו פתרונות שונים ומשונים.

 

סוגים שונים

 jet

סנפירים של הדור הראשון לא נהנו מהנדסת אנוש כלשהי, הם היו כבדים, גדולים למדי ובעלי מקדם יעילות נמוך ביותר. עם התפתחות ענף הצלילה החלו גם חברות הציוד לתת את הדעת על ייצור סנפירים המתאימים לצוללים בעלי מבנה גוף וכוח שונים,  והשגת כוח דחף טוב יותר בעבור אותה אנרגיה.

 

הסנפיר  הראשון לבשר את השינוי הופיע בתחילת שנות השבעים. זהו ה – jet fin שמוכר למרבית הצוללים הותיקים, וישנם עדיין לא מעט מכורים שנשבעים כי לא קם לו כל יורש. הרעיון המרכזי שעומד מאחורי פיתוח זה הוא חלונות בחלק העליון של הסנפיר, המנקזים את המים (במקום שישפכו לצדדים) ויוצרים מעין סילון (jet) מים שמשפר את כוח הדחף של הסנפיר.

 

טכניקה נוספת לשיפור הדחף היא "התעלות". הרעיון פשוט. בעוד שהלהבים הצידיים שומרים על מבנה הסנפיר, את המשטח המרכזי שביניהם חורצות תעלות שמאפשרות לסנפיר להתקער במהלך התנועה כלפי מטה, וע"י כך להקטין את בריחת המים לצדדיםכדי לשפר את גריפת המים וכוח הדחף שלו. במקביל, התעלות משפרות את זרימת המים על פני המשטח ומשפרות אף הן את יעילות הסנפיר. 

tunelfull

 

 

 

 

 

 

 

 

 

splitהסנפיר החצוי (split ) – זהו הפיתוח האחרון מסוף שנות התשעים. במקום משטח אחד, הספיר חצוי לשניים ופועל על עקרון מדחף של מטוס. במקום גריפת מים, "כנפי הסנפיר" מנקזות את המים אל הפתח שבין הלהבים ויוצרות סילון מים המקדם את הצולל (יצרנים שונים הוסיפו גם לסנפיר זה את השם JET ). מבנהו המיוחד של הסנפיר גורם לכך כי כוח הדחף נוצר הן בתנועת הרגל כלפי מטה והן כלפי מעלה, וזאת תוך הפעלת עומס קטן יותר על שרירי הרגל. להבדיל מהסנפירים האחרים, ניתן להשתמש בו ביעילות גם בתנועה על פני המים.

 forcefin

טכניקה שונה לחלוטין משמשת את יצרן הסנפירים force fin . כאן נקט המפתח בגישה של "כמו בטבע". הסנפיר בנוי ללא להבים בצדדים והוא כולו יחידה אחת, קלה ביותר, החצויה בצורת V בחרטום. מבנהו הקעור (ויש שיאמרו הכעור) יוצר גריפת מים מירבית בעת תנועת הרגל כלפי מטה ומנצל את תצורת  ה- V להשגת כוח דחף נוסף. בעת התנועה כלפי מעלה הוא מתכנס כלפי פנים, מקטין את שטח הפנים שלו ואת הפסד האנרגיה שכרוכה בכך.  פיתוח נוסף באותו סנפיר הוא מבנה המנעל  אשר פתוח גם בחלקו הקדמי  (להבדיל מקופסה סגורה בשאר הסנפירים) מבנה זה מאפשר אחיזה אופטימאלית של כף הרגל מבלי להפעיל לחץ על עצמות כף הרגל, לחץ אשר יש לו תרומה ישירה על כיווצי שרירים במהלך הצלילה (ראו גם מאמר בנושא ).

החברה מייצרת מספר עצום של דגמים ועיצובים לכל סוג של צלילה – מיכלים וחופשית. מחירו של סנפיר זה אינו שווה לכל נפש והוא חביבם של חובבי הגאדג'ט שהפרוטה מצוייה בכיסם.

 

בדיקות מעבדה

 

כדי לבדוק את יעילותו של הסנפיר, משקיעים בבריכת גלים מלאכותית שחיין המתקדם כנגד זרם (בדומה למסלול ריצה במכון כושר), תוך שהוא מחובר למכשיר המודד את צריכת האוויר שלו ופליטת הגזים. בצורה כזאת ניתן לבדוק (באופן סטרילי למדי) את יעילותו של הסנפיר הנבדק.      

 

אז מה ואיך לבחור?

 

התאמה -  סנפיר גרוע  מעלה את צריכת האוויר, מקשה על התנועה, עלול לגרום לכיווצי שרירים וכמובן שייגרע מההנאה של הצולל. גם הסנפיר החדיש והמתקדם ביותר יכול להפוך לסנפיר גרוע אם הוא אינו מתאים למשתמש. חשוב אם כן להתאים את הסנפיר למידות גופו ויכולתו הפיסית של המשתמש. חשוב להבטיח שהרגל יושבת בנוחות בתוך המנעל, לא צפוף מדי ולא חופשי מדי.

בדיקה במים -  בסופו של דבר כל התיאוריות והעיצובים טובים לקידום המכירות. מבחן המים הוא המבחן האמיתי של הסנפיר.  ניתן אמנם להיעזר בהמלצות של משתמשים, או לקרוא מבחני ביצוע של סנפירים בעיתונות המקצועית ואתרי האינטרנט הרלוונטיים. אולם בסופו של דבר רק ההתנסות במים, בתנאים שונים, היא זו שתאפשר לכם לקבל את ההחלטה הנכונה. אם מתאפשר לכם,  כדאי לבדוק מספר דגמים למשך מספר צלילות לפני שמקבלים את ההחלטה מאחר שכל סנפיר דורש זמן הסתגלות של המשתמש.

איכות ייצור וחומרים -  למרות שבמרבית הסנפירים החדישים איכות הייצור היא טובה, יש לזכור כי לסנפיר מספר נקודות תורפה: חיבור הרצועה אל המנעל, אבזמים, כל נקודת חיבור בין שני סוגי חומרים שונים בסנפיר. בנוסף על ההתרשמות החזותית, כדאי לבדוק את ניסיונם של משתמשים אחרים  לאורך זמן והמוניטין של היצרן עצמו.

מחיר -  כמו תמיד הבחירה תהיה פשרה בין רצוי למצוי. המחיר אינו מעיד בהכרח על איכות או התאמה. אולם אל תתפשרו על סנפיר שאינו מתאים גם אם מחירו מפתה במיוחד.

 

אחזקה ובדיקה

 

למעט סנפירי הגומי המיושנים, כל הסנפירים המודרניים מיוצרים מחומרים פלסטיים שהשמש וטמפרטורה גבוהה אינם חביבים עליהם. יש להימנע מחשיפת הסנפירים לשמש קיץ לוהטת לזמן ממושך או מהשארתם בתא המטען של הרכב שחשוף לשמש. במקרה כזה, קרוב לודאי שלא תוכלו לזהות עוד את צורתם המקורית.

מה לבדוק -  רצועות גומי נוטות להתייבש – בדקו שאינן יבשות או סדוקות.

בדקו את תקינות האבזמים, נעילות ונקודות  החיבור לגוף הסנפיר.

בדקו שאין  שברים,  חתכים או  סימנים של הפרדות בנקודות החיבור של גוף הסנפיר.

ולבסוף  נעלו את הסנפיר, הדקו את הרצועות וצאו לדרך...  

מידע נוסף, מחירים ומפרטים ניתן למצוא גם בחנות ציוד הצלילה שלנו

 

צלילה נעימה