יצאתם מתרדמת החורף והחלטתם לחזור לצלול. כצוללים אחראים ונבונים קראתם, ואפילו יישמתם, את המלצתנו מהמאמר –חוזרים לצלול. ומה על ציוד הצלילה שלכם? גם הוא, (הציוד ) ששכב לו זנוח משהו צריך לחזור ל"כושר".

הדרך הטובה ביותר היא כמובן להביא את הציוד למועדון הצלילה או יבואן הציוד לבדיקה וטיפול, אותם מומלץ לבצע לפחות אחת לשנה או  אם הציוד שכב תקופה ארוכה ללא שימוש.

אולם גם בדיקת הציוד ע"י איש מקצוע אינה פותרת אתכם מסידרת בדיקות אותן ראוי להפוך להרגל ומנהג לפני  כל  סדרת צלילות וכל יום צלילה.

    

מה  לבדוק ?      

 valve

מיכל -  תוקף הבדיקה ההידרוסטאטית (נדרשת היום אחת ל 4 שנים ולא 5 כפי שהיה נהוג בעבר),  ולא פחות חשוב בדיקה ויזואלית  של המיכל (חלודות במכלי פלדה  סימני קורוזיה בולטים במיכלי אלומיניום),  בדיקת תושבת אטם הגומי (1 o-ring) ושלמותו, אטם יבש וסדוק או תושבת פגומה אפשר שיגרמו  לדליפה ואפילו פריצת האטם  לאחר חיבור המיכל.

פתיחה וסגירה של ברז המיכל תוך הקשבה לזרימת האויר.  יציאה מקוטעת של אויר במהלך פתיחת הברז יכולה להעיד על  "חביונה" פגומה שעלולה לגרום לתקלה באספקת האוויר במהלך הצלילה.

 ולא לשכוח – בדיקת לחץ. בעת בדיקת הלחץ, ודאו שאין דליפת אויר מציר הברז (2) וחיבור הברז לבסיס (3).

 

וסת  גם הטוב שבוסתים  מאבד מביצועיו  מרגע שעזב את המדף בחנות,  קל וחומר וסת שנמצא בשימוש יום יומי. סדרת בדיקות פשוטה ומהירה (שצוללים רבים נוטים לשכוח או להזניח) תאפשר לנו לגלות בקלות תקלות שמוטב לנו לגלות על-פני המים ולא במהלך הצלילה.

סדר הבדיקות: בדיקה חזותית  של  הצינורות,אם ישנם מגיני צינור חשוב להסיט אותם הצידה,  יש לבדוק חתך או  שבר בצינורות  (שכיח בעיקר בנקודות החיבור  לדרגה הראשונה),  שלמות הפיה והמנשכים וחיבורה לגוף הוסת. בדקו שהחבק המצמיד את הפיה לגוף הווסת מהודק ושלם, והפיה אינה מחליקה מגוף הווסת.      

בדקו שלמות וניקיון של הרשתית בדרגה הראשונה,   סדקים או שברים  בגוף הדרגה  השנייה .

 full1

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בדיקת אטימה -  את בדיקת האטימה מבצעים כאשר  פתח הדרגה  הראשונה אטום  (מומלץ בעזרת האגודל להבטחת אטימה מושלמת) , במקביל  אוחזים את הדרגה השנייה בפה ונושפים קלות לשחרור וניקוי שסתום הפליטה ומנסים לנשום מהווסת.  בעת פעולת השאיפה,

על הוסת להיות אטום ולא לאפשר חדירת אויר.  כשל של הבדיקה הנ"ל עשוי להעיד על תקלה בשסתום הפליטה, קרע בדיאפרגמה או לכלוך  שפוגם באטימה.  תהיה הסיבה אשר תהיה, אין להשתמש בוסת בטרם נבדק  ע"י  איש מקצוע. יש לבצע  בדיקה זו הן לדרגה השנייה העיקרית והן  לדרגה השנייה המשנית – "אוקטפוס".

 

מאזן ציפה -  בדיקה חזותית כללית,  בדיקת קרעים או סדקים בצינור המילוי, חשוב לכופף מעט את הצינור ולחפש סדקים או שברים בגומי (1). , תקינות האבזמים וחבק המיכל, תקינות יחידת הניפוח (2) ואפשרות הניפוח בפה.

 bcfull

 

 

 

 

 

 

 

 

משנבדקו שלושת הפריטים הנ"ל  ניתן להרכיבם לצורך בדיקת פעולתם התקינה בהתאם לשלבים הבאים:  

פתיחת ברז המיכל – תעשה  עד סוף מהלכו והחזרתו כדי רבע סיבוב,  מיכל  פתוח חלקית עלול לגרום להפרעה  קשה  באספקת האוויר  שתורגש לרוע המזל דווקא בעומק .

  

בדיקת דליפות אויר  - תעשה בנקודות החיבור הצינורות ופיות הוסת. יש להימנע מההרגל הנפסד של הנחת האוזן על  מקום החשוד כדולף  שכן פריצת אויר  בלחץ גבוה אינה "ידידותית"  לאוזן כל ועיקר.

 pg

בדיקת מד הלחץ -  יש לבדוק שמד הלחץ אינו מזייף, המחט עולה באופן רציף עם פתיחת האויר ויורדת באופן רציף עם סגירת המיכל ושחרור האויר. עוד נוודא שאין דליפות  מנקודת החיבור של הצינור "סוויבל" ( במדי לחץ אנאלוגיים יש לקחת בחשבון סטייה של עד 10%  בדיוקו של מד הלחץ).

 

בדיקת נשימה  מהווסת  -  יש לשאוף  מהווסת  לצורך בדיקת קלות הנשימה,  (וסת שנותן אויר קשה מגדיל את מאמץ הנשימה ועלול לגרום לתחושה של אין אויר בעת ההעמקה, ובתנאי מאמץ, קור ומצבי חרדה (אולם כדאי לדעת  שללא בדיקת מכשירים התחושה של קלות הנשימה הינה סובייקטיבית ותלויה גם בהעדפה אישית). במקביל לפעולת השאיפה  יש לבדוק שמד הלחץ נשאר יציב ואינו "נופל"  עם כל פעולת השאיפה. נפילת מחוג  מד הלחץ במהלך בדיקה זו עשויה להעיד על ברז שאינו פתוח דיו או תקלת ברז אפשרית. בכל מקרה של ספק, או אם אינכם מרגישים בנוח עם הוסת לאחר ביצוע הבדיקה,  החליפו וסת.

 

בדיקת מאזן הציפה  -  ננפח את המאזן בעזרת  ה"אינפלייטור",  יש לשים לב שהמאזן אינו מתנפח מעצמו. תקלה זו שכיחה  למדי והיא עלולה לגרום לאבדן  שליטה באיזון ואף ציפת בלתי מבוקרת  (חשוב לדעת ולהכיר מה עושים במים במקרה של תקלה כמתואר לעיל).

בדיקת שסתומי פריקת הלחץ (3,4)  במצב של מילוי מירבי , חשוב לבדוק שחרור ויכולת אטימה. לשם כך רצוי להשאיר את  המאזן מנופח  לזמן מה לבדיקת דליפת אויר אפשרית .

 

חגורת המשקולות -  ציוד הצלילה  החדיש מציע בצד חגורת המשקולות  "המסורתית" סוגים שונים של חגורות, כמו גם חגורות אינטגרליות של מאזן  הציפה.  תהיה החגורה שבה משתמשים אשר תהיה, העקרונות עליהם יש להקפיד זהים: להבטיח שהמשקולות  לא ישמטו במהלך הצלילה מהצד האחד ואפשרות להסיר במהירות את החגורה במקרה חירום מהצד האחר.

לאחר נעילת האבזם, משכו את החגורה משני צידי האבזם, תוך הפעלת כוח סביר. אם החגורה מחליקה החליפו חגורה או אבזם.

בחגורה אינטגראלית, וודאו שתאי המשקולות  מחוזקים למקומם, המשקולות אינן מחליקות ואתם יודעים איך לשחררן .

בדיקה  נוספת תהיה על  הגוף  לראות שהחגורה אינה מחליקה ולאחר מכן פתיחת אבזם השחרור לוודא שהחגורה ניתקת מהגוף ללא כל בעיה.

 

מסיכה  -  חדירת מים  או השמטות המסיכה במהלך הצלילה, למרות שאינה אמורה להוות כל בעיה  לצולל המיומן  עלולה לגרום אצל צוללים שהכשרתם לקויה למצב של בלבול ופאניקה, חשוב אם כן לבצע בדיקת התאמה ואטימה ולבדוק  את שלמות הרצועה.

 

סנפירים – בדיקת שלמות הסנפיר, רצועות ואבזמים.

 

את כל פעולות הבדיקה  של הציוד מומלץ לעשות עם בן הזוג,  הן על מנת להבטיח ביקורת כפולה והן  על מנת להכיר את הציוד שבו עושה בן הזוג שימוש .

 

צלילה נעימה