החורף כבר כמעט מאחורינו, נותרו אולי עוד מספר ימים של גשם ואפילו טמפרטורות נמוכות, אבל לכולנו ברור שהאביב בפתח  ומכאן  מד הטמפרטורה ירשום עליה מתמדת.

אז נכון שיש מי שמבחינתו, החורף   הוא רק תאריך בלוח השנה ולא סיבה להדיר רגליים מן המים, אבל בואו נודה על האמת – מרבית הצוללים נכנסים ל"תרדמת חורף" מיד לכשמסתיימים החגים.

אמנם אין ספק כי  לישיבה בבית מול התנור או היציאה לארצות השלג יש את האיכויות שלהם, אבל האם הם תורומים ליכולת הצלילה?  - "נו שויין" היינו אומרים אם היינו פולנים (ואנחנו לא).

 diver

וכך ביום בהיר אחד, כשהשמש מפציעה מבין העננים, אנחנו נזכרים בתחביב ישן, זנוח משהו – הצלילה ומחליטים שהיגיע הזמן לחזור למים.

לפני מספר שנים, יצאה חברת החשמל בקמפיין שנקרא: "חשמל - לא בבת אחת"  אנחנו מאמצים את הקריאה ההיא בשינוי קטן אחד וממליצים, "צלילה – לא בבת אחת".  זאת אומרת לחזור לצלול אבל בהדרגה.

כפי שכבר הזכרנו כאן בעבר, כושר ומיומנויות צלילה נרכשים אמנם במהלך קורסי הצלילה, אך שלא כמו יין טוב,   אין הן נוטים להשתבח עם הזמן אם יושארו להתיישן בחדר אפל.

ללא חזרה ותרגול של המיומנויות  שנרכשו, סופן ש"יידהו"  והצולל לא יוכל לעשות בהן שימוש כאשר יידרש לכך.

 

צלילת רענון היא כמובן המהלך המתבקש למי שלא צלל תקופה, אפילו אם חלפו פחות משישה חודשים. אבל הפעם נדבר על אותן הכנות שביכולתכם לעשות עוד בטרם הגעתם למים, ושיעזרו לכם לחזור לעניינים טוב יותר ובטוח יותר.

 

החזרה למים דורשת הסתגלות מחודשת לסביבה ולמה לדחות אותה עד למפגש עם צלילת הרענון?  גם הבריכה הסמוכה למקום מגוריכם יכולה להיות מקום טוב בתור פתיחה.

אחד הקשיים אצל צוללים מתחילים ולא פעם גם אצל מי שלא צלל תקופה הוא יכולת ההפרדה בין אף לפה. למותר לציין שצולל שאינו חש בנוח בנשימה מווסת ללא מסיכה, ימצא את עצמו, במוקדם או במאוחר בצרה. ובכלל, נשימה ותנועה מתחת למים אינם פעולה טבעית אלא מיומנות נרכשת. 

מספר תרגולים פשוטים יעזרו לכם לרכוש את המיומנות מחדש אם אבדה, או לשפרה אם "החלידה":

התרגילים המתוארים כאן יכולים להתאים גם למי שעדיין אינו צולל ומתכנן להפוך לכזה.

 

שחיית חתירה -  סגנון זה מחייב אתכם לנשום מהפה בלבד ובנוסף, משפר את תחושת הנוחות במים ומרגיל אתכם לנשום בסביבה התת-מימית. כערך מוסף אתם מקבלים גם שיפור בכושר הגופני, סיבולת לב ריאה והסדרת קצב נשימה בעת מאמץ.

התרגול – נסו להגיע לשחייה רצופה של 15-20 דקות לפחות, כאשר אתם מקפידים לשמור על קצב שחייה אחיד ומרווחי נשימה סדירים -  שאיפה אחת לכל ארבע תנועות חתירה, ונשיפה רציפה ומבוקרת כאשר הראש במים. 

 

נשימה מקנה – הנשימה מהקנה היא הדבר הקרוב ביותר לנשימה מווסת. זאת ועוד, בגלל הנפח המת של הקנה והלחץ הפועל על בית החזה, שהוא גדול מהלחץ על פני המים, הנשימה מהקנה קשה מנשימה מווסת. אם תרגישו בנוח בעת הנשימה מהקנה, הנשימה מהווסת תתגלה לכם כנוחה הרבה יותר.  

התרגול  התחילו בנשימה רגועה מהקנה כאשר אתם חובשים מסיכה, התרכזו בקצב הנשימה ונסו להאזין לנשימותיכם. אם אתם מרגישים שהנשימה מאומצת ואינה סדירה, עצרו, חשבו ונסו להסדיר את קצב הנשימה. לאחר שהנשימה נוחה וסדירה, הסירו את המסיכה והמשיכו לנשום מהקנה כאשר הראש מושקע במים. עליכם להגיע למצב שבו אין לכם כל קושי לבצע את הנשימה מהפה בלבד, באופן רגוע וסדיר (בלי לגעת באף) ולבצע מעגלי נשימה שבהם אתם שואפים מהפה ונושפים מהאף.

זיכרו כי אם אינכם חשים בנוח בשלב זה תתקלו בבעיה דומה גם בנשימה מהווסת מתחת למים, אלא שאז הבעיה כמובן חמורה בהרבה.

 

ריקון מסיכה -  תרגול שעצם העלאת שמו מעורר רתיעה אצל רבים. זו בדיוק הסיבה מדוע יש לבצעו עד שהוא הופך לכם לטבע שני.

התרגול -  בתחילה תרגלו ריקון מסיכה על-פני המים (למי ששכח, הידוק החלקהעליון של המסיכה למצח, הטייה קלה של הראש כלפי מעלה ונשיפה מהאף). המים באיזור האף גורמים לכם לאי נוחות? תרגלו עד שהם מפסיקים להטריד.

חזרו על התרגיל כאשר הראש שקוע במים (ייתכן שתזדקקו לעזרה של חבר כדי לשקוע), בהתחלה הצפה חלקית של המסיכה, שאיפה מהקנה ונשיפה מהאף אל המסיכה. חזרו על התרגיל בהצפה מלאה. בצעו הסרה מלאה של המסיכה, חבישה וריקון. נסו להשאר מתחת למים ולבצע את כל הנשימות מהקנה ולא בשאיפת אוויר על פני המים.

חזרו על התרגיל עד שאתם שאין לכם כל קושי לבצעו.         

 

שחיית סנפירים בשילוב עם נשימה מקנה -  השילוב בין השניים מדמה בצורה הקרובה ביותר למציאות את ההתקדמות מתחת למים.

התרגול -  תרגלו תנועת סנפירים נכונה (שמירה על תנועה מלאה מהאגן, רגל ישרה ) ונשימה מהקנה כשהראש שקוע במים. נסו להגיע  לתנועה רציפה ללא הוצאת הראש מהמים למשך 10 דקות לפחות, תוך שמירה על מודעות לקצב הנשימה.

חזרו על אותו התרגיל, הפעם ללא מסיכה. אולי ישרוף קצת בעיניים אבל זה תרגול שיוסיף לכם הרבה ביטחון ונוחות מתחת למים.

ניתן לבצע את התרגיל גם עם משקפי שחייה. 

 

שחייה תת-מימית בעצירת נשימה -  לא, לא שכחנו שאין לעצור נשימה, אולם אם תתרגלו שחייה בעצירת נשימה, תשפרו את תחושת הביטחון העצמי שלכם למקרה של תקלה באספקת האוויר מתחת למים, או כל מצב שכתוצאה ממנו הווסת אינו בפה.

התרגול -  התחילו בתרגול עצירת נשימה כשהראש מושקע במים, וכשאתם מנסים להגדיל את משך השהייה בכל פעם. לאחר מכן עברו לשחייה מתחת למים תוך שאתם מנסים להגדיל בכל פעם את מרחק ההתקדמות מתחת למים. למרות שהתרגיל הוא "עצירת נשימה", בכל מהלך התרגיל הקפידו על פליטת אוויר רצופה ומבוקרת, זמן השהייה יתקצר אמנם אך כך תדמו מצב אמת בצלילה.

אזהרה -  אין לבצע איוורור יתר לפני הצלילה. בכל מהלך התרגול ודאו כי ישנו  משגיח מחוץ למים. 

 

משחקים במים – הדרך הטובה ביותר לשפר את המיומנות והביטחון העצמי היא דרך  משחקי מים שהופכים את הסביבה התת-מימית לידידותית יותר.

התרגול -  בצעו "צלילות ברווז" אל קרקעית הבריכה (אל תשכחו לפמפם), גילגולים, תנועות דולפין מתחת למים,  ותנועות שונות כיד הדמיון הטובה עליכם.         

 

חזרה על החומר העיוני – אל תחכו לצלילה עצמה כדי לגלות  שאינכם זוכרים את השימוש בטבלאות. חזרו על ספר הלימוד ומלאו את חוברת העבודה העצמית שברשותכם. אתם חייבים את זה... לעצמכם.

 

ולבסוף שאלו את עצמכם

 

איך אני מרגיש, האם אני במצב בריאותי תקין ובכושר? 

מתי נבדקתם ע"י רופא לאחרונה ובמיוחד בדיקה במאמץ? מזמן, אף פעם? אז אולי הגיע הזמן?

זה לא בתקנות אבל מה עם השכל הישר?

 

סיכום: אל תמתינו לצלילת הרענון או המפגש המחודש עם ציוד הצלילה. ניתן לשכלל את היכולת ולשפר מיומנויות עם מעט דמיון, השקעה בזמן וללא כל צורך בהתארגנות מיוחדת.  תרגולים אלו אמנם אינם מחליפים את הצורך בצלילת הרענון, אך כשתגיעו אליה, תהיו מוכנים טוב יותר ותוכלו להפיק מהצלילה הרבה יותר.

 

צלילה נעימה