רבים מהצוללים  מרגישים שמיצו את הצלילה באתר כבר לאחר הצלילה הראשונה במקום. אולם התבוננות מעמיקה יותר תגלה, במרבית המקרים, עולם מרתק שניתן לחזור אליו פעמים רבות ולגלות בכל פעם דברים חדשים. אחת הדרכים להעשיר את העניין בצלילה היא ע"י היכרות והבנה של השונית ובעלי החיים המצויים בה. ועל כך במאמר שלפנינו

 

המאמר נכתב ע"י ד"ר מוקי שפיגל, מהמכון הלאומי לחקלאות ימית אילת, ופורסם בקובץ מאמרים לשימור הים למדריכי צלילה.

 

box fishמדוע דגי שונית האלמוגים צבעוניים כל כך? מהי הסיבה למגוון צורות הדגים וכיצד מינים כה רבים בכפיפה אחת? שאלות אלו מתעוררות אצל המתבונן מבעד למסיכה אל שונית האלמוגים, אל עושר המינים ואל מגוון הצבעים והצורות שלה.

 רוב דגי השונית המצויים במפרץ אילת הם בני משפחות טרופיות שאין להם, כמעט, נציגים בימים שמחוץ לקו הרוחב 40 מעלות, הצפוני או הדרומי. המאפיין העיקרי, המקשר בין כל דגי האלמוגים, הוא הצבעוניות, לבד מזאת שונים המינים זה מזה. ריבוי הצורות והדגמים בדגי השונית, הוא תוצאת תהליך בן אלפי שנים של התפתחות.

 

frog fish

מתוך מאגר חיים של צורות שונות ומשונות, נשארו רק אלה שהצליחו לשרוד לאורך האבולוציה והתאימו לאותה נישה אקולוגית המאפשרת להם הצלחה בחיים. כך ניתן למצוא בשונית האלמוגים את המורנה, האבובן וצלופחי הגן – שמבנה גופם גלילי ומאורך; את הסולית, הטריגון והמחבטן – שצורתם שטוחה דמויית סנדל; את הפרפרוניים, הקיסרוניים והנתחניים -  שהמבנה שלהם כדורי;

ואת האבנון – שצורתו בלתי מוגדרת. צורות מעניינות אחרות ניכרות אצל האנטר, הקופסינון, סוסן הים, העקרבנוניים ובדגים אחרים. תיאוריות רבות מנסות להסביר את מגוון המינים העשיר באזורים הטרופיים.

 emperor fish

אחת מיני רבות היא "תיאורית  הזמן והאבולוציה". תיאוריה זו גורסת שלאורך עידנים היה האזור הטרופי יציב מבחינה אקלימית. האפשרות התיאורטית להיווצרות מינים חדשים  סתגלניים, גדולה יותר באזור זה, שבו לא התרחשו קטסטרופות אקלימיות, מאשר באזורים צפוניים או דרומיים על פני כדור הארץ, שהיו חשופים לשינויים אקלימיים חריפים. תיאוריה נוספת היא "תיאורית המורכבות הסביבתית". תיאוריה זאת קובעת שיש מתאם בין המורכבות הפיסיקלית של סביבת החיים (האקוסיסטמה) לבין מגוון המינים המצוי בתוכה.

כך או אחרת, סביב שוניות האלמוגים חיים מאות רבות של  מיני דגים ונוצר פסיפס מרחבי, הקשור בבית הגידול, בזמן הפעילות ובהרכב המזון, כך שלכל פרט, מין וסוג הסתגלויות ייחודיות בנוף שסביבו.   

 

עוד לפני כ - 100 שנה, הבחין דרווין, בדגמי הצבע כקו המאפיין את רוב דגי שונית האלמוגים.

תיאוריות רבות מנסות להסביר צבעוניות זאת. באופן כללי, ניתן לחלק את גדמי הצבע של הדגים לשתי קבוצות:  דגמי הסוואה, שמשמעותם ברורה, ודגמי תצוגה.

 

layon fishבין דגמי התצוגה, או כפי שנקראו ע"י קונרד לורנץ "דגמי הכרזה", ניתן להבחין בדגמים רבים המוסרים מידע על טיבם של בעליהם, כמו: צבעי חיזור -  המוסרים אינפורמציה על מצבו הרבייתי של פרט זה או אחר;  צבעי אזהרה -  האופייניים לדגים רעילים או ארסיים כמו הזהרונים.

דגם הצבע  הכחול- אפור של הנקאי, מאותת לדגים על הימצאותו באזור. מובן שבנסיבות אלה מופיעים דגים מתחזים  עם "כרזות" רמייה על גופם, כמו: החקאי והמטען המתחזים לנקאי ומנצלים את דגמי הצבע לתועלתם.

 

מינים רבים  משנים את דגמי צבעיהם תוך כדי בגרותם, כמו הקיסרוניים והיולית. במינים אחרים, כמו: הפזית והשפתניים, שונים הזכרים מן הנקבות בצבעם. צבעוניות שונה זאת מונעת, כנראה, תוקפנות כלפי דגם צבע בלתי מוכר. כך נמנעת תוקפנות  של בוגרים כנגד צעירים וזכרים כנגד נקבות.

 

אין parparonהסבר ברור לתבנית הצבעוניות של משפחת הפרפרוניים.

הפרפרוניים מפגינים דגמי צבע בולטים, שאינם צבעי הסוואה. יש חוקרים הסבורים כי צבעיהם הינם דגמי אזהרה המרתיעים טורפים. ואכן, יש מחקרים שהראו כי דגים טורפים נרתעים מתקיפת הפרפרוניים. משערים, שצבעי  הפרפרוניים משמשים אותות שמשמעותם טריטוריאלית, כדי למנוע פלישת בן תחרות לנחלתם. מכיוון ששונית האלמוגים היא סביבה מגוונת וצבעונית, צריכים דגמי הצבע של  הדגים הטריטוריאליים  להיות עזים ביותר כדי להתבלט. גם אם לא נבין את משמעות צבעי הדגים בשונית, איש לא יוכל  לשלול מאיתנו את ההנאה לראותם.