המאמר נכתב ע"י ד"ר מוקי שפיגל מהמכון הלאומי לחקלאות ימית אילת. ופורסם בקובץ מאמרים למדריכים וחניכי קורסי צלילה בנושא שימור הים.

 

morenaישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם בה ציד דגים באמצעות רובה ומיכלי אויר דחוס אינו נחשב לעבירה על החוק. ברוב הארצות המפותחות ואפילו (לכאורה) הבלתי מפותחות, עובר העבירה נענש קשות ולא משנה אם הוא חובב או דייג מקצועי. מאוסטרליה הרחוקה ועד צרפת ואיטליה, רובה ומיכלי אוויר אינם מתחברים זה לזה.  מעבר לעובדה שדייג עם מכשירי אוויר דחוס על הגב הוא בלתי מוסרי ובלתי הוגן כלפי הדג הניצוד (בדומה לציד בלתי חוקי ביבשה), הוא גורם לנזק רב, אקולוגי ואסתטי, לעולם החי התת-מימי.

 

זקני הצוללים ודאי זוכרים את אתרי הדייג במים הרדודים בשקמונה, שבשנות השישים והשבעים התרוצצו בהם לוקוסים למכביר. לא אחת התהדרו הדייגים במחרוזת של דגים כשהקטן שבהם שקל 1-2 ק"ג. כיום, גם בעומקים הדורשים חניות דקומפרסיה, השלל אינו אותו שלל, והכל כפי הנראה, כתוצאה מדייג שחרג מכל אמות מידה, של מספר מינים מצומצם של דגים. יתרה מזאת, לפי ד"ר יהודה מלמד (בתקופה שבה היה מפקד המכון לרפואה ימית) מרבית תאונות הצלילה בים התיכון היו של דייגי רובה, שנאלצו לכתת סנפיריהם לעומק רב, כדי למצוא את שללם הנדיר.

 

עד כמה אוכלוסיית הדגים בשונית האלמוגים היא פגיעה ועד כמה היא מתקשה להשתקם,  ניתן ללמוד מניסוי ומעקב ארוכי טווח שנערכו בשיתוף עם פרופ' לב פישלזון ובמימון אונ' תל אביבי והחברה להגנת הטבע.

 

עבודת המחקר נערכה בשארם בשנים 1980-1992.  לצורך הניסוי נבחרו 20 נקודות (בלטים) ובהם נצפו  ונספרו הדגים הטורפים השוכנים באתרים אלו. כמו כן נלמד הרכב האוכלוסייה של הצטרפות דגים פוטנציאלים. לאחר מיפוי יסודי של האיזור ושוכניו הוצאו מן הנקודות שנבחרו כל הטורפים מסוג דקרן (Cephalopholois ). dakranמאחר שהוצאה סלקטיבית של סוג אחד של דגים כמוהו כדייג סלקטיבי ברובה, הרי סביר להניח שתוצאות המחקר משמשות אמת מידה להשפעת דייג רובים על אוכלוסיית הדגים. לאחר הוצאת הדקרנים, נערכו מעקבים כל 3 חודשים במשך שלוש השנים הראשונות (1980-1983) ומעקבים נוספים נערכו כעשר שנים מאוחר יותר ( 1991-1992 ).

ההשערה הייתה ששונית שנפגמה בצורה סלקטיבית תשוב ותשתקם, והשאלה היתה מה פרק הזמן שייקח לאוכלוסיית הדגים ולהשתקם ולחזור להרכבה הראשוני.

 

לתדהמתנו, גם אחרי עשר שנים לא השתקמה אוכלוסיית הטורפים. מכמות של 98 דקרנים ו- 58 טורפים אחרים, נותרו 21 דקרנים ונצפו 80 טורפים ממינים אחרים (סה"כ מספר הטורפים הכללי ירד מ-156 פרטים ל-101). רק 11% מכל הדקרנים התיישבו באיזור כצעירים ושאר הדקרנים שנצפו היו דגים שכנים שהיגרו או הגדילו את שטח הטריטוריה שלהם. באופן כללי, ניתן לומר שבכל האתרים לא חזרו הלוקוסים למספרם המקורי גם לאחר 10 שנים, ההתיישבות של פרטים צעירם הייתה שולית ואת מקום הדגים שהוצעו תפסו חלקית טורפים ממנים אחרים.    

 

מערכת עולם החי בנויה משרשראות מזון דמויות פירמידה, בבסיסה נמצאים בעלי החיים הצמחוניים ובראש הפירמידה הטרפים וטורפי העל. הוצאה סלקטיבית וקבועה של נדבך אחד, עלולה למוטט את הפירמידה כולה. ככל שהפירמידה רחבה ובסיסה מכיל מגוון מינים גבוה יותר והיחסים בשרשראות המזון מסועפים יותר, כן תהיה הפירמידה יציבה יותר. בשל מגוון המינים הגבוה, נחשבת שונית האלמוגים למערכת אקולוגית יציבה מאוד, אך גם כאן, הוצאה סלקטיבית של דגים לא תחזיר עטרה ליושנה.

 

ההתאחדות הישראלית לצלילה אמצה לא מכבר החלטה לגבי איסור הדייג ברובה עם מיכלי אוויר דחוס, החלטה שמוטב היה לו התקבלה לפני שנים רבות.

הקריאה לצולל מן השורה, לבעלי מועדון צלילה ולשאר חובבי המים צריכה להישמע בקול רם יותר, ולעיתים קרובות יותר: מניעת שוד הים היא למעננו ולמען הדורות הבאים.

החליפו את החץ הרוטט בעדשת המצלמה, בווידאו או בנייר תצפיות.

מנעו את ה"שוד" התת-ימי בחופי הארץ והפיכת אתרים שוקקים חיים לשממה, וזאת תהיה תרומתכם לשימור הסביבה הימית.