במאמרים מוקדמים תארנו את התפתחות טבלאות  הדקומפרסיה וכללים המשמשים לבניית טבלאות הדקומפרסיה. הכרות מוקדמת עם עקרון בניית הטבלאות חשוב להבנת בסיס הפעולה של מחשב הצלילה.

 

אולם טבלאות הדקומפרסיה  טובות  ואמינות ככל שיהיו, מתייחסות לתכנון הצלילה המוקדם אך אינן נותנות תשובה מלאה לביצוע הצלילה בפועל.

בפרופיל צלילה מרובע (כזה שבו הצולל יורד ישירות מפני המים לעומק הצלילה המירבי, שוהה בו את מלוא זמן התחתית ואחר מכן עולה אל פני המים) הטבלה נותנת מענה הולם ויעיל. אולם הצולל הספורטיבי, שבמרבית המקרים מבצע צלילה בעומקים משתנים - כאשר הוא פועל  בהתאם לתכנית הצלילה אותה תכנן מראש ע"פ הטבלה (ואין דרך אחרת), נאלץ "לשלם" בזמן תחתית יקר על עומק  שלא שהה בו בפועל.

את הפתרון לבעיה נותנים מחשבי הצלילה.

 

קצת היסטוריה

 

האפשרות לבנות מכשיר שייתן מערך דקומפרסיה  בזמן אמת ובהתאם לעומקים והזמנים שבהם שהה הצולל, קסמה גם למפתחי הטבלאות. 

עוד בטרם הוחל בפיתוח טבלת ה -  usn   ביקש הצי לפתח מכשיר שיאפשר לצולל לקבל מערך  דקומפרסיה  בזמן אמת, במהלך הצלילה.  מכשיר כזה אכן פותח בתחילת שנות ה -  50, אך בהיותו מבוסס על מנגנון מכני ומודל מצומצם ביותר של רקמות, הוא סבל מתקלות רבות וחוסר אמינות בסיסי.  בהעדר פתרון אמין נזנח הרעיון  והמשאבים הושקעו בפיתוח הטבלה החדשה.

בשנות ה-  60 נעשו עוד מספר ניסיונות לתת מענה הולם לבעיה ובאיטליה פותח ע"י חברת sos   

מכשיר מכני שהתיימר לדמות קליטה ופליטה של חנקן מהרקמות במהלך הצלילה. מכשיר זה הפך  לנפוץ למדי. הציניקנים יטענו, ובמידה לא מבוטלת של צדק, כי לא במקרה שימשו האותיות sos   את החברה  שייצרה את המכשיר וזאת, בזכות אמינותו המפוקפקת להפליא.

אולם העדר פתרון הולם לא גנז את הצורך.  קפיצת הדרך  הגדולה של  תעשיית האלקטרוניקה ומזעור הרכיבים ששימשו את תעשיית המחשבים  הביאו את הפתרון המיוחל. כבר באמצע שנות ה-70 הוחל בפיתוח מחשבים אלקטרוניים נעדרי חלקים נעים ובעלי יכולת אגירה ועיבוד נתונים. אולם מחירם הגבוה  ובעיות אמינות של  הדורות הראשונים דחו את  הופעתם עד לתחילת שנות ה-80 .

בשנת 83 הופיעו שני מחשבי הצלילה הראשונים -  EDGE  של חברת orca    וה – DECOBARIN1   של חברת dacor  .  מכשירים אלו היו גדולים ומסורבלים וסבלו מצריכת אנרגיה שחייבה החלפת סוללה אחת ל -24 שעות. אולם היסודות הונחו והדרך נפרצה.

 

מהו מחשב צלילה?

 

souunto מחשב הצלילה הוא מעין טבלת צלילה "חכמה"  המתעדכנת ללא הרף בנתוני זמן ועומק. ע"י אלגוריתם  שהוטבע בו הוא מסוגל  לתת לצולל נתוני  דקומפרסיה התקפים לנקודת העומק שבה הוא שוהה באותו רגע.  במילים אחרות,  המחשב מאפשר לצולל לבצע צלילה לאין ספור מדרגות

( multi level )' זאת מבלי לחייב אותו להיצמד לתכנון מערך דקומפרסיה שהוכן מראש, והוא מנותק מנתוני הצלילה בפועל.

עדיין על הצולל לבצע תכנון צלילה מוקדם, לתכנן את מסלול הצלילה , עומק מירבי ומקרים ותגובות.

בנוסף לעיבוד נתוני הצלילה בזמן אמת, המחשב "זוכר" ומציג את נתוני הצלילה המצטברים כמו:

זמן , עומק מירבי, זמן נותר ללא דקומפרסיה וחניות אם יידרשו. 

נתונים אלו הינם הנתונים הבסיסיים שאותם יציג כל מחשב צלילה – גם הפשוט ביותר.  למחשבים של הדורות האחרונים יכולת לתכנן צלילה בהתאם לתערובת הגאז שבה משתמשים, לתת התרעות על חריגה מעומק מתוכנן, קצב עליה, ממשק להעברת פרופילי הצלילה למחשב האישי ועוד.      

 

איך זה עובד?

 

ניתן לחלק את פעולת המחשב לשני רכיבים:  חומרה  ותוכנה.computer1

 

החומרה - (ראה תרשים)  מורכבת  מרכיב הקורא את הלחץ  (עומק) שמומר לאות ספרתי

ושעון זמן המספק את נתוני הזמן לכל מדרגת עומק.

נתונים אלו מוזנים למעבד של המחשב שמתבסס על האלגוריתם עליו הוא מתבסס.

כדאי לדעת עם זאת שזמני ה -  NDL  המוטבעים במחשב מתבססים על  נתונים שנבדקו בפועל  במים. ממש כמו בטבלאות הדקומפרסיה, תהיה התאוריה מורכבת ומשכנעת ככל שתהיה , המוצר נבחן במבחן התוצאה.

נתוני הדקומפרסיה מוצגים לצולל ע"ג צג  LCD בצורה ספרתית וגראפית (בחלק מהמחשבים).

פעולתו הבסיסית של המחשב אינה שונה ממחשב רגיל, למעט העובדה שעליו להיות נתון בתוך גוף קשיח ואטום למים. בשל הצורך באטימה מוחלטת ויכולת לעמוד בתנאים קשים במיוחד, אין בו חלקים נעים או אפשרות להרחבת זיכרון.   

 

התוכנה -  הרעיון מבוסס על אלגוריתם שמדמה  טעינה ושחרור גז אינרטי מקבוצת רקמות תיאורטית.

רעיון הצלילה במדרגות מתייחס לכך שלכל עומק, קבוצת רקמות שקובעת את משך השהיה.

התרשים שלפנינו מציג מודל אפשרי אחד ("הלדני") המבוסס על 6 רקמות תיאורטיות בעלות זמני מחצית של 5-120 דקות (כמו usn ).

computer3

 

במדרגת העומק הראשונה, לאחר 15 דקות ב 30 מטר, הרקמות המהירות מגיעות ראשונות לטעינה מירבית.

במדרגת העומק השניה -  הצולל יכול לשהות 25 דקות נוספות בעומק 18 מטר. עכשיו יבואו לידי ביטוי הרקמות בעלות קצב הקליטה  הבינוני, בעוד שהרקמות המהירות כבר החלו לשחרר חנקן והן כעת "מחוץ למשחק". החיצים בכל עמודה מציינים את מצב טעינת החנקן במדרגת העומק הקודמת.

במדרגת העומק השלישית – הצולל שוהה 20 דקות נוספות בעומק 12 מטר. עכשיו הרקמות האיטיות הן אלו שקובעות את משך השהייה.

סה"כ זמן צלילה של 60 דקות. למותר לציין שהזמנים שאפשר המחשב ארוכים בהרבה מאילו שהיינו מקבלים בתכנון צלילה ע"פ טבלה.

 

ניתן כמובן להשתמש במודלים שונים ואלגוריתם שונים אולם כך, באופן גס פועל מחשב הצלילה.   

 

בשבוע הבא נסביר כללי שימוש במחשב, ומה כדאי לבדוק לפני רכישת מחשב צלילה.