להיות זה או זאת שתמיד מגיעים הראשונים לגמר האוויר במיכל, עשוי לגרום לתסכול  ברמה כזו או אחרת,  הן לצולל  שסיים את האוויר והן לבן הזוג, שבמיכל שלו עדיין נותרה כמות גדולה של אוויר, במיוחד כאשר הצלילה מסתיימת, כמעט תמיד, בזמן קצר מהמתוכנן. אולם צריכת אויר גבוהה איננה רק חוסר נוחות כלפי בן הזוג והקבוצה. היא מעידה לא אחת על חוסר שקט ומיומנויות צלילה לקויות.

 

הדרך הפשוטה ביותר להתמודד עם הבעיה היא מיכל גדול יותר. אולם פתרון זה מטפל בסימפטום בלבד ואינו יורד לשורש הבעיה.

ניתן לשפר את צריכת האוויר באופן משמעותי אך יש צורך בעבודה ותרגול. מי שיבחר בפתרון ה"קשה" ימצא כי בסוף הדרך, לא זו בלבד ששיפר את צריכת האוויר שלו, אלא שהפך  גם לצולל טוב יותר.

אז מה לעשות?

 

הרבו לצלול  

ככל שתצללו יותר תהפכו לצוללים טובים ומנוסים יותר. תלמדו לשלוט טוב יותר באיזון, יעילות השחייה וההתקדמות ישתפרו, תלמדו להבין טוב יותר את הסביבה הימית ותהפכו "לאחד" עם הים.

באופן טבעי, וכפועל יוצא מכך, צריכת הגז תקטן. אולם למרות שאין חולק על החשיבות שברכישת ניסיון, ניתן לזרז את התהליך בעזרת מספר צעדים.

 

עסקו בפעילות גופנית

לכושר הגופני השלכה ישירה  על צריכת האוויר שלכם.  כושר גופני משפר את היעילות של כל פעילות גופנית שבה אתם עוסקים. ככל שמצבכם הגופני טוב יותר יקל עליכם לחגור את הציוד, להגיע  אל המים ולהתקדם במהלך הצלילה ועל פני המים. כדי לפתח כושר גופני ניתן לעסוק בפעילויות ספורטיביות שונות – הליכה, ריצה,שחיה רכיבה על אופניים ועוד  (חשוב להתייעץ עם רופא המשפחה או לעבור בדיקה במאמץ לפני שמתחילים בתכנית אימונים). יש להקדיש לפחות 3-5 שעות בשבוע, רצוי בפריסה על כל מהלך השבוע, ולהתמיד בפעילות. 

 

תרגלו שחיה

בנוסף על  השיפור  של סיבולת "לב ריאה", השחייה תורמת בעוד מספר אופנים:  הכנסת הראש למים מפעילה מעין מנגנון אזעקה שמתריע על  סכנה. תרגול שחיה המחייבת  שהיה ממושכת עם הראש במים, תשפר אצל הצולל את תחושת הנוחות במים, שכן הגוף "זוכר" שהמצב תחת שליטה ואינו בסכנה והנשימה במהלך הצלילה תהיה רגועה יותר.

תרגלו שחיה חופשית (סגנון חתירה) -  סגנון זה מחייב ליעל את אופן הנשימה כך שהשוחה מבצע שאיפה עמוקה ומהירה ולאחר מכן נושף את האוויר באופן איטי ומבוקר. אם תתמידו בשמירה על שחיה בקצב המחייב מאמץ, תוך שמירה על קצב נשימה סדיר ורגוע, תוכלו להיות סמוכים ובטוחים שמיומנות זו תפעל גם במהלך הצלילה, ואתם תוכלו לשמור על קצב נשימה רגוע ואיטי גם במהלך הצלילה.

חשוב עם זאת לזכור כי במהלך הצלילה יש להימנע מן הנוהג הנפסד של  האטת קצב הנשימה עד כדי עצירות נשימה ממושכות.

פעולה זו לא זו בלבד שלא תשפר את צריכת האוויר, אלא שהיא עלולה לגרום לעליה ברמת ה- co2, על כל המשתמע מכך.

 

שמרו על איזון ותנוחת הגוף

האיזון ותנוחת הגוף קשורים ביניהם בקשר ישיר. העדר שליטה באחד יוביל להעדר שליטה באחר.

כאשר תנוחת הגוף אינה נכונה עליכם להוסיף או להוציא אוויר על- מנת לשלוט בעומק הצלילה. כאשר מאזן הציפה מלא מדי או אינו מנופח די צרכו עליכם לשנות את תנוחת הגוף על-מנת לשמור על העומק הרצוי.

בדקו -  מה קורה כאשר אתם מפסיקים את עבודת הסנפירים?  צפים, שוקעים או נשארים באותו העומק? אם אחד משני הראשונים הוא הנכון,  תנוחת הגוף וכמות האוויר שבמאזן אינם נכונים ומחייבים אתכם לבצע תנועות מיותרות שעולות באוויר יקר. נסו להישאר ללא תנועה ותראו מה קורה.

שימו לב כי כמעט תמיד כאשר אנו מסתכלים מעט למעלה או קדימה, הסנפירים שוקעים, ואנו נמצאים במצב של ציפה שלילת המחייבת אותנו בעבודת סנפירים מיותרת כדי לשמור על העומק הרצוי.  

 

עליכם ללמוד לשמור את הסנפירים בקו אחיד עם המשך הגוף והראש, או אז ההתקדמות היא הנכונה והיעילה ביותר. תרגול ואימון יביאו לתוצאה הרצויה .

 

תרגלו "שחיית צפרדע"

יש מי שטוענים שאם ברצונכם לשנות דבר אחד בלבד כדי לשפר את צריכת האוויר זה הדבר!  אם תסתכלו על צוללים מנוסים או מדריך הצלילה שלכם, תראו כי לא פעם הם שוחים בתנועות ספיר המזכירות שחיית צפרדע וזאת בניגוד לצורה הקלאסית של השחייה ה"שטוחה"  בתנועות מעלה מטה.

לרוב מדובר בסגנון שנועד להאט את התנועה ולהימנע מהעלאת אבק כשמתקרבים לאזור רגיש. מאחר שסגנון זה, כמעט שאינו מספק כוח עילוי, תוכלו להבחין אם אתם צפים, שוקעים או שומרים על העומק, ובאופן אינסטינקטיבי תדרשו להוסיף או לרוקן אויר מהמאזן כדי לשמור על תנוחת הגוף הנכונה.  

אבל האם תנועת סנפירים זו גם יעילה תשאלו?  צוללי מערות  הנוהגים לשחות כשעל גבם שניים או שלושה מיכלים, לא פעם בשחייה  כנגד זרם, עושים שימוש בשיטה זו. ובכלל אם תגיעו לדרגת שלמות בסגנון זה, תגלו כי לא פעם אתם מעדיפים אותו על סגנון השחייה הקלאסי.

 

שחו לאאאאט...

אין צורך למהר ולהגיע לשום מקום. לריף אין רגליים והוא לא יברח. במקום "לדהור" ולכסות מרחקים כדי שתוכלו להוסיף חותמות בדרכון  (כמו אותם  מטיילים שרואים הכל בשבוע ), רחפו להנאתכם. תגלו כי לא זו בלבד שצריכת האוויר שלכם משתפרת פלאים, אלא שאתם רואים הרבה יותר ומזיקים פחות לסובב הימי.

 

הפחיתו את העומק

לעומק הצלילה השלכה ישירה על צריכת האוויר (מה שיותר עמוק יותר אוויר). ניתן להפחית את עומק הצלילה מבלי לשנות את הצלילה עצמה, האמנם? ובכן אינכם חייבים לחרוש את הריף או הקרקעית.  אם תרחפו מספר מטרים מעליהם, תמנעו נזק לשונית, וממעוף הציפור תוכלו לקבל תמונה טובה יותר של הנוף התת- מימי (זוכרים את ג'ותן לוינגסטון – השחף המרחיק ראות הוא זה המגביה עוף).   

 

הימנעו משינויי עומק

כל שינוי עומק מחייב הוספה או ריקון של אוויר יקר. תכננו את מסלול הצלילה מספר צעדים קדימה  וכך  תקטינו את שינויי העומק הלא הכרחיים במהלך הצלילה.

 

הפחיתו משקל

...מחגורת המשקולות. צוללים רבים מתעצלים (או שאינם יודעים) לבצע בדיקת משקולות במים.

בעבר הזכרנו כאן במאמר: בחירת משקלות את כל הנגזרות של  כמות משקולות לא מתאימה. צוללים רבים לוקחים עמם כמות משקולות גדולה מדי בבחינת - אם לא יועיל לא יזיק. אולם במקרה דנן, כל המוסיף גורע. עודף משקולות מקשה על האיזון ומחייב מאמץ גדול. שניהם ביחד וכל אחד לחוד גורמים לצריכת אויר מוגברת.

כדאי עם זאת לזכור שגם  כמות משקולות שאינה מספקת מחייבת את הצולל להשקעת עבודה מיותרת  שתגביר את צריכת האויר.

 

שפרו מיומנויות

תרגלו את מה שאתם כבר יודעים עד שיהפוך לטבע שני שלכם. זה משתלב היטב עם ההמלצה הראשונית של לצלול הרבה. אם המרחק ותנאי הים מגבילים אתכם, נצלו את הבריכה הקרובה. כל תרגול במים יכול  להועיל.

 

צלילה מהנה ובטוחה