מאת: קורל , אוקטופוס תל-אביב                    

בימים אלו כאשר שבט "אלסוארכא" הבדואי, אשר מהווה חוליה מקשרת בין אל קאעידה לחמאס מטיל את אימתו ברחבי סיני כאיום ביטחוני ממשי, לא נותר לנו אלא לחפש חלופה שתתקרב ולו רק במעט למה שיש לחופי סיני להציע. מיותר לציין שסיני הוא אחד היעדים המרהיבים ביותר בעולם ולנו הייתה הזכות לחשוף אותה בפני כמות אדירה של צוללים באמצעות ספארי הצלילה שהוצאנו למגוון אתרים בחצי האי. ובנימה אופטימית זו, אספר לכם כיצד טיול הצלילה לעקבה, ירדן הפכה להיות אלטרנטיבה ראויה לסיני גם מבלי שהתכוונו.


יום חמישי בערב, לא עוד סוף שבוע שיגרתי, החלנו לשים פעמינו לעבר אילת, תוך כדי נהיגה, שיחות על הא ודא, קצת אקטואליה, עצירה לקפה ושוב חוזר חלילה עד שהגענו אל היעד: אילת.
טל, שהפגין כישורים אדירים במחנאות, מיד האציל סמכויות ויחד הקמנו את האוהל, "הכנו" ארוחת ערב (קופסאות שימורים של לבבות דקל ומלפפון חמוץ), קצת פטפוטים לפני השינה.. נרדמנו.

התעוררנו בבוקר לנוף משגע - הים האדום בצבעיו המרהיבים למרגלותינו.. מולנו עקבה, ירדן - לא להאמין שבעוד שעה נהיה בצד השני, מדינה אחרת וחוויה שונה לגמרי. שכשוך רגליים בים, קפה של בוקר בפינג'אן, התארגנות ויציאה אל הדרך. היעד: מעבר הגבול יצחק רבין – ירדן,  נקודת המפגש עם כל החברים שהצטרפו אלינו לחוויה.
חוף בעקבהמתרגשים ומשתוקקים להיכנס למימיה הצוננים של עקבה המשכנו בדרכנו. בצד השני חיכו לנו אבו טארק וסאלח, נציגי סוכנות הנסיעות שסייעו לנו לעבור את הגבול וללוות אותנו אל ההסעה שתיקח אותנו אל מועדון הצלילה

Aqaba Adventure Divers.
למזלנו זמן ההמתנה במעבר הגבול היה קצר יחסית (יש ימים בהם קבוצות של עשרות אנשים ממתינים למעבר לטיול לפטרה - מה שיכול להיות לא נעים ואפילו "מייבש "תרתי משמע אבל גם אז אבו טארק וסאלח עומדים במשימה ומייעלים את המעבר).

כבר במעבר הגבול מרגישים את ההבדל בין הצד הישראלי, כולו קדמה טכנולוגית,  לעומת הצד הירדני שאי אפשר לחשוב אפילו על דרכון ביומטרי, והנציגים שלבושים כמו חיילים במדים.. ממש מכניס אוירה של מדינה אחרת ויש בזה משהו מאוד יפה בעיני ובתוך תוכי אולי מאחלת שלא ישתנה. זוהי מן תזכורת ל איך היו אצלנו הדברים לא לפני הרבה זמן.

העמסנו את התיקים במוניות ונסענו לכיוון המועדון. מיד הרשת בסלולרי התחלפה והרגשה וניחוחות של חו"ל החלו לעלות באפינו. בדרך ראינו את הדגל "הענק". כל כך הרבה שמועות על הדגל המדובר .. לא ייאמן ! הוא באמת עצום, מחליפים אותו בכל מס' שבועות כי קצותיו נקרעים ברוח החזקה שנושבת אך הוא בטח לא "בגודל מגרש כדורגל" .. שלא יספרו לכם סיפורים.
לאורך כל הנסיעה חוף הים מלווה אותנו בצבעים מרהיבים שמזכירים קצת איים טרופיים, שלל גוונים של כחול/טורקיז יפיפיים ממש כמו חלום .. עוד רגע נהיה במים !


הגענו למקום! מועדון הצלילה Adventure Divers. צוות המועדון טלאל, חמזה, מוגלי, שריף, עבדו ועוד.. חיכו לנו בחוץ עם חולצות פולו צהובות שזכורות היטב בגלל טבען הבוהק, פרחים ורודים/אדומים מאחורי האוזן מחווה לבואנו. תמיד כיף להגיע למקום ולהרגיש שמישהו מחכה לך.
המועדון מעוצב שונה ממה שאנחנו רגילים.  ספות אותנטיות בכל פינה בלובי, ספרים בכל מיני שפות, עדות למגוון הרחב של התיירים שמגיעים מכל מיני מקומות בעולם לצלול בעקבה, ואי אפשר לפספס את התמונה גדולה של המלך עבדאללה תלויה על הקיר. אנחנו אוהבים את המלך עבדאללה שאגב, יוזם ומארגן צלילות ניקיון בחופי עקבה ואף צולל בעצמו דרך אותו מועדון.
ישבנו סביב השולחנות, הגישו לנו תה מסורתי חם (אל תנסו בבית! לא פעם ולא פעמיים ניסיתי להכין את אותו תה/תיי/צ'אי  ללא הצלחה) המתכון הסודי של טלאל.


קיבלנו מפתחות לחדרים והחלטנו להיפגש בעוד זמן קצר אחרי התמקמות לתדריך צלילה ראשוני. החדרים כל כך שונים, ובכן, זה לא מלון בסטנדרטים של חמישה כוכבים וגם לא אכסניה בסיני ובטח לא חושה. חדרים גדולים, מרווחים, מזגן בכל חדר, מקרר, ארונות בגדים, מצעים, מגבות בעיטור ברווז מקשטות את המיטות ואבזור סטנדרטי... מה שבטוח נקי , מסודר, מרווח ובהחלט מספק !hotel

קדימה למים .. רגע, עוד דבר אחד לגבי החדרים.. דלתות החדר שקופות כך שניתן לראות את כל הרחבה והבריכה מבפנים. מעניין ומיוחד והכי מפתיע כשבשעות הערב זגוגיות החלון מתהפכות וניתן לראות הכל מבחוץ כלפי פנים .. כבר הזדמן לראות אנשים עושים פרצופים לעצמם מול המראה. שימו לב !
עם תעודות צלילה ביד ניגשנו לדלפק , נרשמנו, קיבלנו תיקי בד להניח את ציוד הצלילה, רשמנו את כמות המשקולות, עדכנו מה בתפריט לארוחת הצהריים (דגים/בשר/עוף) !!! נו, כבר קשה לחכות. יורדים כבר לצלול ???
קפצנו על הג'יפים - חוויה בפני עצמה. צפצופים בכביש, לא ידעתי שרכב יכול להשמיע קולות כאלה והקפיצות בכביש ממש כמו טיול ג'יפים כשאנחנו לבושים חליפות צלילה.. הנגרר עמוס במכלים שוכבים - העלנו כמה סרטוני וידאו מצחיקים ליו טיוב.

 


 זהו, הגענו. היום אנחנו עושים שתי צלילות מודרכות מהחוף:  האתר הראשון, ה-Cider Pride, ספינה שהוטבעה ע"י המלך עבדאללה בשנת 1984 לצורכי צלילה ולעידוד התפתחות הסובב הימי. הספינה באורך 88 מטרים על 18 מטרים, המפלס העליון הוא 10 מטרים מקסימום והקרקעית 26 מטרים (מתאים לרמות צלילה שונות). צללנו גם מתחת לספינה והתרשמנו מיופייה המרהיב.
cider_prideאני חושבת שהחוויה של הפעם השנייה באתר הייתה נהדרת עוד יותר. לצלול עם בן זוג שנהנה מהאלמוגים היפיפיים ולקלוט את הבעת הפנים המופתעת למראה הספינה הענקית (אפשר להשוות את ההרגשה למראה מישהו שצולל בפעם הראשונה) כיף גדול!!!


יצאנו חזרה אל החוף, שם חיכה לנו תה חם. פרגנו לחברים עם בייגלה וכל מיני נשנושים - הרעב של אחרי הצלילה מי לא מכיר ?! החברה נהנים פה על הכיפאק.

 
ירדנו לצלילה נוספת באתר

 Seven Sisters -  To The Tank - רכב נגד מטוסים אמריקאים M-40 שהונח ע"י המלך עבדאללה בשנת 1996. כעת מינים רבים של אלמוגים נמצאים בתוכו ומסביב לטנק (שבע האחיות).


נסיעה חזרה אל מועדון הצלילה - קפיצה עם חליפות הצלילה לבריכה, מים קפואים בררררר  ובדיוק בזמן דינג דינג ! טלאל קורא לכולם .. ארוחת צהריים מוכנה. אכלנו להנאתנו וחלק מאתנו אף השכילו להזמין מאכל מקומי הנקרא "מנסף" ממש תאווה לחיך. בערב הזמנו מונית לשעה 19:00 ועד אז רבצנו בבריכה. חלקנו השלימו שעות שינה בחדרים הממוזגים זיכרונות מהמעמקים מציפים את חלומותיהם.

סארי, הנהג הקבוע וחבריו הגיעו לאסוף אותנו לטיול בעיר - "זמן ירדן", תמיד בעיכוב של רבע שעה או שהנהג מתייבש מחוץ למועדון כי מישהו שכח להתעורר ולא רצה לפספס את הביקור בעיר.. קבענו עם סארי שיאסוף אותנו באותו המקום כמה שעות לאחר מכן, המונית עלתה לנו 7 דינר (11 דולרים) למונית של ארבעה אנשים.


הסתובבנו בעיר ובחרנו להתיישב במסעדת "עלי באבא" מול המסגד החדש, מבנה מרהיב ביופיו. הזמנו בופה פתוח, הכל מהכל בין אם אתם נמנים על חובבי בשר/דגים/צמחוניים/טבעוניים. לכולם היה מה לאכול ובעלויות סבירות שנעות בין  10ל- 20 דולר לאדם.
עם בטן מלאה המשכנו להסתובב בעיר, סופגים את כל אשר יש לה להציע - תבלינים ריחניים, ריחות של קפה טחון, פיצוחים בשפע, סוגים שונים של תה ובשמים טבעיים. עברנו אצל ג'וזף ורכשנו קצת אלכוהול, כמה בירות לסיום חופשת הצלילה מחר. סארי הנהג חיכה לנו בציפייה - קצת נסחפנו עם הטיול בשוק וכשהגענו למועדון שתינו תה וקינחו עם בקלאווה וכנאפה שקנינו בעיר.. כעת הגיע זמן לישון.


בבוקר שלמחרת, לאחר ארוחת בוקר קלילה, יצאנו עם ההסעה לכיוון המעגן שם חיכתה לנו היאכטה המפוארת החדשה, Sharks Bay: שלושה מפלסים של יופי ונוחות.. החבר'ה העבירו את הציוד שלנו וכמובן דאגו שלא נעשה כלום !
shipאחרי הפלגה של רבע שעה /עשרים דק' הגענו אל יעד הצלילה הראשון, האתר שאליו השתוקקתי כל כך ! "Power Station " וואו, אין מילים לתאם את החוויה. קירות של אלמוגים, מים כחולים צוננים, ראות מעולה ושקט של מתחת למים. לו רק היה מתאפשר, הייתי צוללת שם שוב כל יום בחיי !

האתר Power Station  הוא אתר לצוללים מתקדמים/מנוסים. מדובר בצלילה לאורכו של קיר בעומק של 20-30 מטרים שמורכב משוניות של אלמוגים עשירים ונוף יפהפה שנמשך מטרים רבים לעומק.
אחרי מנוחה נוספת והפלגה קצרה אל היעד הבא, במהלכה ספגנו שמש, קצת ויטמין D  ושאר פינוקים, ירדנו לצלילה נוספת ב-Oliver's Canyon- אתר שמאופיין בריף אלמוגים עשיר מאוד (בו ניתן לבצע צלילות עמוקות ורדודות). הפעם צללנו רדוד. צלילה נהדרת, ים של צבעים.

 

כשעלינו חזרה, ארוחת הצהריים כבר הייתה מוכנה. נהנינו מהשמש, אכלנו, פטפטנו קצת וחלקנו חוויות מהצלילה. ולקינוח הגיעה ההפתעה! בבוקר לפני שיצאנו בקשתי מאנשי הצוות במועדון להביא עוגת יום הולדת ליאכטה עבור טל מגד שחגג יום הולדת באותו סוף שבוע. מוגלי המדריך שחה אל החוף וחזר על אבוב כאשר הוא אוחז בידיו שתי עוגות יום הולדת .. מחזה נדיר !!! אמנם העוגות של "חביבה" לא היו מהמשובחות שטעמתי בחיי, אבל זו הייתה חוויה מפתיעה ובדיוק בזמן לקינוח.

את הצלילה האחרונה עשינו ב Japanese Gardens  הירדני, שם נחשף בפנינו מגוון עצום של אלמוגים - אתר מצוין לחובבי צילום תת ימי.


חזרנו למועדון ותחושת סיום החופשה (להפעם) החלה לבעבע.. לא רק שקשה לחזור לשגרה אחרי סופ"ש בזק שכזה אלא תחושה של חופש שנלקחת ממך..מרגיש שם כל כך שקט, מחוץ למרתון שאנו חיים בו.
סיימנו את התשלומים במועדון הצלילה, אספנו את הציוד ששטפו עבורנו, השארנו טיפ לצוות ומיהרנו לעבר מעבר הגבול ואיך אפשר שלא.. עצירה קצרה בדרך לקנות בקלאוות וכנאפה לחברים ולמשפחה.


מישהו פעם אמר לי "כאן יודעים לשרת אותך" (הוא התכוון למדינות ערב). בארץ לא אוהבים לשרת- אוהבים לתת שירות" 
כששמעתי את המשפט לראשונה קצת הזדעזעתי מהמילה "לשרת". מה אנחנו בתקופת מלחמת האזרחים? לינקולן? עברו כבר יותר ממאה וכמה עשרות שנים ... אבל ככל שביליתי בעקבה יותר ובכלל במדינות ערב הבנתי שזאת הדרך שלהם לתת לך הרגשת חופש. הם לא מוכנים שתעשה דבר, גם אם מדובר בדברים הקטנים כמו לזרוק את שקית האשפה לפח בעבורך או לשטוף ולתלות את ציוד הצלילה. אני מכירה כמה מקומות בארץ שעבור שום דבר יוצא דופן מחייבים בדמי שירות ולעומת זאת הם נבדלים בשירות יוצא מן הכלל! כן, בהחלט מגיע להם טיפ.


כבר קבענו מועד נוסף לטיול משותף .. כל כך פשוט, כל כך קרוב, צלילות מדהימות, חוויה שונה ומחירים מעולים ממליצה לכם בחום להתענג ולבקר ביעד צלילה מהנה, מעניין, קרוב ובמחירים שווים לכל כיס.

*(הערת העורך: תמונת cider pride צולמה ע"י חגי נתיב)