בחודש האחרון, יצאנו מספר חברים מטעם מועדון הצעירים של נכי צה"ל בבית הלוחם ת"א לקורס צלילה ייחודי – כוכב אחד.
אתם בטח תוהים מה כבר יכול להיות ייחודי בקורס צלילה כוכב אחד? ובכן, אנו נכי צה"ל שנפצעו בשנים האחרונות. אתם יודעים, רגל אחת פה ורגל שניה בלבנון או בעזה...

את הקורס התחלנו בבריכת בית הלוחם בת"א במשך שלושה ימים המשלבים לימודים עיוניים ומעשיים ואח"כ ירדנו לארבעה ימים בריף הדולפינים באילת.
כשפנו אלינו מטעם בית הלוחם ת"א לעבור קורס צלילה חשבנו שהדבר בלתי אפשרי. אחרי הכל, האם דג בלי סנפירים יכול לשחות?. חלקינו עשינו צלילת היכרות שהשאירה בנו זיכרונות טובים ולא תארנו שתהיה לנו הזדמנות לחוות אותם שוב.
אחרי הפציעה, מי חשב בכלל שצלילה אפשרית?!

במשך שנים מגיעים אילן וצוות מדריכים מהריף בהתנדבות לבריכה בבית הלוחם כדי לפתוח בפני נכי צה"ל את הדלת לעולם המים ולאפשר חווית צלילה.
השנה, החליטה הנהלת בית הלוחם ת"א לקחת את הפרויקט צעד קדימה ולהוציא אותנו עם תעודת צולל.
השיעור הראשון שלמדנו הוא שמגבלה פיזית היא לא מגבלה אלא דרך שונה לבצע דברים. כבר מתחילת הקורס הפגין אילן יצירתיות ורגישות, השתמש בניסיון חייו העשיר ומצא דרכים ללמד אותנו, איך נוכל, בכוחות עצמיינו (ועם קצת עזרה), להתאים את הקורס למצבינו. הרעיונות שלו היו כל כך מקוריים כמו: עגלות לנשיאת הציוד, גזירת חליפות וניסיונות כמה משקולות לשים על הפרוטזה...


לצלול בבריכה זה נחמד אבל לצלול בריף זה כבר עולם אחר.
האווירה הנינוחה, האנרגיות החיוביות והתגובות המפרגנות של הצוות חיזקו אותנו מצלילה לצלילה.
במים כולנו הרגשנו שווים, הרגשה מטורפת של חוסר לחץ, רוגע, שלווה וכיף. הרגשנו משוחררים. במים אין משמעות למשקל ולמגבלה. הרגשה של שקט נפשי שאף אחד לא בוחן אותך ולא מציק לך כי לא משנה מה הנכות, היא לא מעניינת אף אחד- ובטח לא את הדגים.
כמה מרגעי השיא שלנו היו ההגעה לעומק המירבי של הקורס בסט"יל שכלל ביקור נדיר של הדולפינה נענע שהעזה (קצת כמונו) לצאת מהמקום הבטוח שלה ויצאה לטבע הפתוח והרגשת העצמאות בצלילה האחרונה אליה יצאנו ללא אילן כמדריך, אלא כצופה מהצד.
חשוב לנו מאוד להודות לצלמים המוכשרים ששי חורש שהסריט ואבירם אביגל שצילם, שהצטרפו בהתנדבות לצלילה המסכמת בסט"יל והנציחו לנו את החוויה והתחושות לא רק בלב אלא גם בתמונות ובסרט.



אילן, מנהל מועדון הצלילה בריף, האיש והאגדה, איך אפשר להתחיל ולומר לו תודה?!
אילן נתן לנו להרגיש הכי טוב בעולם, בים ומחוצה לו, נרתם לעזור ועשה הכל שיהיה לנו נגיש ונוח. מקצוען אמיתי, מוכשר וצנוע שמשרה המון רוגע ונותן את ההרגשה שאפשר הכל. הרגשנו שהוא מלא סבלנות, עושה הכל מאהבה ומתוך תחושה של שליחות. הוא נתן לנו השראה לעוד תחומים בחיים וידע להוציא מכל אחד ואחד את היכולת שבו כדי שיצליח. אילן מדריך טוב, מדריך לחיים ויותר מהכל, חבר.
אם פעם כשאמרנו "אילת" חשבנו על בילויים, היום "אילת" זה אילן והצלילה.
יש לנו רצון להמשיך לקורסים נוספים, להשקיע וליהנות יותר מספורט. אנו יוצאים עם חוויה של עוצמה, בטחון לקפוץ למים העמוקים וידיעה ברורה שעוד נחזור.

תודות
תודה לכל השותפים לחוויה ולעשייה.
לאוריה המדריך שהיה חלק בלתי נפרד מכל הקורס – כבר מהרגע הראשון הרגשנו שאתה "אחד משלנו". בלעדיך הקורס לא היה אותו דבר.
תודה לבית הלוחם ת"א על היוזמה והתמיכה.
לכל צוות הריף שנתן לנו את ההרגשה הביתית והחמה.
למלון רויאל גרדן על האירוח החם והמפנק
ותודה לכל הדולפינים על האווירה ובמיוחד לנענע שטרחה והופיעה במפתיע.


צילום תת מימי: אבירם אביגל, יאיר בקל (צבי)