כתב:  אביב לוי,  המנהל המדעי של המצפה התת מימי  באילת
צילומים: טוני ממלמקוויסט.

בטבע ידוע כי היכולת להגן על עצמך - עניין של חיים או מוות. מהירות, כוח, הסוואה, הטעיה ותחכום, אלו חלק ממכלול תכונות אשר בעזרתם בעלי חיים ימיים שורדים. אך ליצורים אשר אין את התכונות הללו יש את הארס.
בעולם יש כ-1000 בעלי חיים ימיים ארסיים.  סביב נושא בעלי חיים ארסיים תמיד היו  מסתורין, שמועות, הגזמות ופנטזיה. ננסה בהזדמנות זאת לעשות קצת סדר בנושא עתיק זה.
כבר לפני 3600 שנה ניסו המצריים למצוא טיפולים נגד ארס של בעלי חיים ארסיים וגם ניסיון לתאר חלק קטן מהיצורים אשר אחראיים לפגיעות אלו.
כילד אילתי אני זוכר את הפעם הראשונה שרציתי להיכנס למים. הורי הכריחו אותי לנעול סנדלים, כמובן שכעסתי והרי עוד לא הכרתי את הסכנות האורבות ל"רגלים יחפות".

זהרוןזהרון הדור – Pterois miles - זהרון הדור הנקרא גם דג-שמש הינו טורף יפיפה וכשמו כן הוא-הדור. דג זה טורף פעיל לילה החי בטרוטוריות קבועות, בעל 13 קוצים חדים מאוד בגבו,  בתוך כול קץ יש בלוטת ארס.  בזמן לחיצה על הקוצים ( בליעה ע"י טורף או נגיעה ע"י אדם ) משתחרר ארס מבלוטת הארס מהקוצים אל תוך הגוף הפוגע. הארס גורם לכאב חד, לעיתים אף לבצקת,  אך השריה במים חמים מפרקת את הארס. כשהזהרון מזהה סכנה הוא זוקר את הקוצים אל מול הסכנה ומוכן לעימות אפשרי. חלק מהשפעות הארס הם: כאב חד ביותר, שיתוק מקומי, בצקות ובמקרים מסוימים ירידה חדה בלחץ הדם. השריה במים חמים(  55 מעלות) עוזרת בהרגעת הכאב
ומפרקת את הארס. במידה והכאב בלתי נסבל ניתן לקבל זריקת הרדמה מקומית.
הזהרונים הם בעלי צבעים עזים יפיפיים אשר ניתן לראות מרחוק, וע"י צבעים אלו אשר מבליטים גם את הקוצים, מודיע הזהרון לכולם אני ארסי – כדאי לכם לחפש טרף במקום אחר.
 

מחבטן הספירים (חתול ים) - Taeniura lymma  - חתולי הים שייכים למשפחת בעלי הסחוס וקרובים של הכרישים.
חיים באזורים חוליים. בבסיס הזנב נמצאים עד שלושה קוצים ארסיים. בזמן סכנה חתול הים מסובב את הזנב כך שהקוצים בולטים וניראים לעין.
קוצים אלה ארסיים במיוחד ובזמן פגיעה נשבר קצה הקוץ הרעיל ונשאר בגוף הפוגע.
 תוך 10 דקות מהעקיצה סובלים מכאב עז, לאחר מכן הזעה, הקאה, ושילשול. דופק מואץ וירידה בלחץ הדם הם השפעות אפשריות. שיתוק שרירים ומוות אפשרי, בעיקר בפגיעות חזה. עקיצות אשר לא מטופלות כראוי יכולות לגרום לנמק ולכריתת גפה. חתולי הים ביישנים ויעדיפו לברוח מסכנה ולא להשתמש בקוציהם.

החרוט ים - Conus textile -  אצל רוב בעלי החיים הארסיים, הארס הוא נשק להגנה בלבד.   החרוט ים, חילזון יפיפייה הוא אחד מיוצאי הכלל המסוכנים ביותר , אשר משתמש בארס שלו לשתק את טרפו לפני אכילתו. הארס נמצא בבלוטת ארס אשר מחוברת ע"י צינור לחץ-הצלצל אותו החילזון יורה מחדקו לעבר טרפו. החיצים נוצרים בתוך שק מיוחד ונאגרים בקדמת השק מוכנים לירי. החרוט יכול לירות בכל פעם חץ אחד ובו בזמן חץ חדש נכנס לעמדת ירי. בזמן פגיעה קצה הצלצל נשבר והארס מתוכו מבעבע אל תוך הקורבן.
החרוט חי באזורים חוליים עד עומק 40 מטר. הארס משפיע בצורה קיצונית על מערכת השרירים, ובאפשרותו לכווץ או להרפותם לחלוטין. שיתוק,קומה, ומוות עקב דום לב הם תוצאות אפשריות של הארס.

לעולם לא אשכח את הסיפור על הבחור המסכן אשר לא הכיר את החרוט הארסי שראה אותו לראשונה. כל מה שהוא רצה זה מזכרת יפה מים סוף, ואסף את החרוט לתוך בגד הים שלו. מיותר לציין את הכאב והמבוכה על פניו שנכנס  לחדר מיון  וניסה להסביר את הליכתו המוזרה.
בתמונה : חרוט הים ניתן לזיהוי ע"י דפוס צבעיו המיוחדים. "הצלצל" שדרכו מחדיר חרוט הים את הארס

שפמנונית ארסית - Plotosus lineatus - דג נדיר השוכן בדרום מפרץ אילת – שפמנונית ארסית, המגיע עד לכ-32 ס"מ. כצעירים הם חיים בלהקות של מאות ובבגרות חיים כבודדים ולעתים בלהקות של עשרות. לשפמנונית הארסית קוץ ארסי על כל מכסה זימים, וכן קוץ נוסף ארסי על סנפיר הגב (הראשון). הארס נמצא בקצה הקוץ וגורם לכאבים עזים והרגשת דקירות המורגשים מיד. עקיצות אשר לא מטופלות יכולות לגרום לנמק. בעולם ידוע על מספר מקרים בודדים של מוות. בשנים האחרונות נמצאו מספר דגים אלו בים תיכון.

הסיכן - Siganus rivulatus  -  הסיכן, ובשמו העממי "ארס", הוא דג נפוץ, צמחוני, החי באזורים רדודים של שולחן השונית עד 20 מטר. הוא, בעל שורת קוצים על גבו כאשר בזמן נגיעה ( בדרך כלל בנסיון להורדה מחכה) הקוצים המצופים בריקמה ארסית חודרים לגוף הפוגע. הארס משפיע בצורה מקומית בלבד, לא יותר מעקיצה של דבורה.


אלמוגי אש - Millepora dichotoma  -  אלמוגי אש ממערכת הנבוביים הינם הידרתיים צורבנים ולא אלמוגים אמיתיים. אלמוגים אלו נמצאים בשוניות במים רדודים , ומצוידים בתאי צריבה אשר משמשמים לשיתוק טרפם. את שמו-אלמוג האש, הצדיק "אלמוג" זה בכך שבעת נגיעה בו חשים מיד תחושת צריבה\כוויה חזקה. במקרים קיצוניים יווצרו שלפחיות.

המדוזה - Cassiopeia -  מדוזת הסוכך ההפוכה או הקסיופיאה חיה בלגונות רדודות. לקסיופיאה יש תאים צורבים הנקראים נמטסיסט (Nematocysts), כשהקסיופיאה מרגישה מאוימת היא משחררת מיד תאים צורבים למים. התאים הצורבים (נמטסיסט) בנויים כקפסולות בעלות "דלת" ומחוץ ל"דלת" ישנו מעיין הדק אשר בנגיעה פותח את הדלת. לחץ דוחף את הקוץ ומשחרר את הארס לתוך הגוף המאיים.  בפגיעות אלה לא תמיד כל הנמטסיסט נפתחים ורצוי לשפוך חומץ (מנטרל) על האיזור הפגוע ע"מנ למנוע מהתאים שלא נפתחו להפתח ולהפסיק את החדרת הארס לגוף.


משמאל לימין: אלמוג האש, פגיעה על ידי אלמוג מסוג זה-גורמת לתחושת צריבה קשה. תקריב של זרועות הצייד באלמוג האש. מדודת הסוכך ההפוכה (קסיופאה) שוכבת כך להגן על האזורים אשר אינם מוגנים ע"י תאי צריבה. 

שלפוחיתן (קיפוד) ארסי - Asthenosoma varium 
- גם אצל קיפודי הים ניתן למצוא מנגנוני ארס. שלפוחיתן ארסי כשמו הוא, קיפוד ים עם צבעים עזים בעל ארבע סוגי קוצים -  הקוצים הראשונים - שהם גם הקצרים יותר, משמשים להגנה, בסוף קוצים אלו נמצאות שלפוחיות הארס, הקוצים היחידים בעלי ארס. לא החדירה של הקוץ-כואבת אלא הארס אשר מוזרק. באזור הפגוע מורגש כאב חד ויתכנו בצקות מקומיות. השריה במים חמים עוזרת לפרק את הארס, והפחתת הכאב.
קוצים שניים מהווים עזרה בהסוואה, ומשמשים כמוטות אחיזה, בעזרתם השלפוחיתן יכול לכסות עצמו. קוצים שלישיים משמשים לעזרה בהליכה.
קוצים אחרונים משמשים לקיבוע הקיפוד בתוך כוכים, שם הוא מסתתר במשך שעות היום.


גלילן כתום - Dendrophyllia Sp -  אלמוג יפיפה זה הוא כנראה האלמוג המצולם ביותר בעולם, ודי במבט אחד כדי להבין למה. הגלילן משתמש בתאי צריבה על מנת להגן על עצמו וכן לטריפה. בניגוד לאלמוגים אשר צריכים אור על מנת להתקיים, הגלילן אינו זקוק לאור, ואת כל מזונו הוא חייב לטרוף. בזרועות הצייד יש אשכולות של תאי צריבה-בעזרתם צד הגלילן את טרפו. בזמן מגע נפתחים תאי הצריבה ולוכדים את מזונם. השפעת תאי הצריבה על בני אדם תלויה במידת רגישות. ברוב המקרים אנו לא מרגישים את השפעות תאי הצריבה, אך חתכים מאלמוגים אשר לא מנוקים כראוי יכולים להשאר מזוהמים עד כמספר חודשים. בשעות הלילה פורש האלמוג את זרועות הצייד וצד זואופלנקטון.

משמאל לימין: שלפוחיתן ארסי, במהלך היום יימצא במערות וכוכים. תקריב של קוצי שלפוחיתן ארסי, הכדורים הלבנים הם שלפוחיות הארס. גלילן כתום, האלמוג המצולם ביותר בעולם.

לסיכום -  בעלי החיים הימיים הנושאים את הארס משתמשים בו הן לתקיפה והן להגנה, הינם מרובים ומנגונני הארס שלהם מסוכנים,  מורכבים ומעניינים כאחד.
לעתים דג\ אלמוג הנראים תמימים לעין עלולים לגרום לתחושת כאב, צריבה ובמקרים קיצוניים אפילו מוות.
על מנת להימנע מפגיעות אלו ואחרות עלינו לזכור שאנו האורחים בים ואל לנו להפר את שלוותם ע"י נגיעה.