זוהי הודעה שנרשמה בפורום של הקבוצה באחד מימי אוגוסט. קל היה לפטור אותה ב- "הנה עוד אחד מאלו שמוציאים את תסכולם בחיים בביקורת קנטרנית ובעילום שם".  אלא שלטעמנו הכותב מבטא חוויה אישית, וגם אם היא מקוממת משהו, ואינה מכוונת למועדון מסויים, וכל אחד יוכל לראות בה ביקורת על המתחרים, אסור לנו להתעלם ממנה.

אז להלן הדברים כפי שנרשמו בפורום:   

"בדרך כלל אני לא נוהג להשתתף בפורומים אך לאור הנסיון שלי עם מועדוני הצלילה בשבועיים האחרונים אני רוצה לעלות נושא קטן לדיון שקשור לכלל ציבור הצוללים ולמועדוני הצלילה בארץ.
1. שאלה, למה מועדוני הצלילה נפתחים רק ב8:30 במקרה הטוב? ככל הידוע לי אנו חיים בארץ קטנה מאוד עם מגוון לא גדול מידי של אזורי צלילה, קחו את הנתון הזה, תכניסו את חודש אוגוסט, כביכול עונה עמוסה באילת והנה יום צלילות שהיה צריך להיות מהנה ומרגיע נהפך ליום של סיוט בלתי רגיל...
המועדון נפתח ב 8:30, כולם ברגוע, בשנטי, ושאני שואל את צוות המועדון למה לא מתקתקים קצת עניינים אז התשובה:  אחי, אנחנו צוללנים, ברגוע... ברגוע ברגוע כולנו רגועים ולפני 11 בבוקר בכלל לא מרטיבים את הרגליים. האישה כבר מתקשרת 3 פעמים כי הילדים רוצים ארוחת צהריים, הים מפוצץב משנרקלים ובברי מזל שהצליחו להשיג מיכלים מלאים בזמן ואני, רק רציתי לצלול. אפילו באתי עם ציוד משלי בשביל שאני לא אתפוס ציוד למי שאין לו.. אבל אנשים יקרים, צוללנים רגועים, לפחות בקיץ תשקיעו קצת. קצת שירות, אתם לא עושים לנו טובה. אנחנו משלמים על כל נשימה שלנו ובכסף טוב.ואנחנו בסך הכל רוצים לצלול.

ולמה לא להתחיל מוקדם יותר.לפני שעם ישראל נכנס בכל האגרסביות המוכרת להציק לדגים.למה לא לתת אפשרות להיכנס לים בשש, שבע בבוקר?

משהו אחרון (נראה לי): ציוד...ציוד...מועדון יקר, אם אין לך מספיק ציוד, אם זהמאזנים, מיכלים או כל דבר אחר, ראשית חבל... דבר שני: אל "תמשוך אותנו באף" ותגיד לנו כל חמש דקות עוד חמש דקות. אנחנו בסך הכל רוצים לצלול ואם אין לך אפשרות לספק לנו מינימום של שירות, זה בסדר, נלך ונמצא מועדון אחר, או שנבלה את היום עם האישה והילדים, אבל לא נצטרך לחכות במועדון שלכם ולחכות ולחכות (ומשום מה בכל מועדון יש אולי 4 מקומות ישיבה -  לפחות אם אנחנו מחכים שנחכה קצת יותר בכיף).

חבל, חבל ועוד פעם חבל. אנחנו קבוצה של 6 צוללים שמגיעים בקביעות למועדונים באילת וצוללים הרבה גם בחו"ל. יש לכם עוד הרבה מה ללמוד ובעיקר על שירות, על המינימום. ההודעה הזאת מיועדת לכל המועדונים באילת. יש טובים יותר וטובים פחות. מה שהיה בשבועיים האחרונים זה פשוט בושה לספורט הצלילה בארץ."

רון - (לצפייה בהודעה המקורית לחצו כאן)

עד לכאן הפנייה ומה לנו יש להגיד על זה?  הדרך הקלה מבחינתנו תהיה להתנצח עימך. במקום זה  אנחנו אומרים  לך תודה.  עבורנו  זוהי תזכורת למה שאנחנו יודעים אבל  אסור לנו לשכוח – אנחנו מציעים חוויה, ואם זו תסתיים במפח נפש נשאר עם "ים של תרוצים" אך ללא לקוחות...
ובכל זאת,  לאחר ששטחת את טענותיך ישנו גם צד שני למטבע:
שעות הפעילות של מועדון צלילה הם נגזרת של תנועת הצוללים והלקוחות ושיקולי עלות תועלת. ומאחר שהשעות שציינת הן חריגות עבור מרבית הצוללים וקהל הלקוחות  הפוטנציאלי, אין סיבה מסחרית מוצדקת לפתיחתם בשעות אלו. כי בסופו של יום, גם מועדוני צלילה, כמו כל עסק מסחרי אחר, מנסים להציג מספר חיובי בשורה התחתונה של המאזן השנתי.
יחד עם זאת,  בתאום מראש אנחנו בהחלט יוצאים לפעילויות בשעות שאינן רחוקות מקריאת התרנגול, או הרבה אחרי שהיום נטה לערוב ומרבית האנשים כבר ספונים בנוחות בביתם. זאת ועוד, מדוע שלא להתארגן ערב קודם לצלילת השחרית? אנחנו בוודאי שלא סוגרים את הים, ולפחות אצלינו בקבוצת הריף (ואנחנו מאמינים שגם במועדוני הצלילה האחרים באילת) לא גובים תשלום עבור יום נוסף למי שיקח ציוד לקראת שעת הסגירה של המועדון וירצה להינות ממנו ביום המחרת מבלי להיות תלוי בשעות הפתיחה שלו (נסה את זה בחברה להשכרת רכב...). 
ובאשר לצפיפות בעונת השיא -  נכון, יש ימים שצפוף וצריך לחכות, ולא נשאר ציוד להשכרה. גם אנחנו היינו מעדיפים שהפעילות תתפרש על פני השנה כולה ולא תתמקד במספר שיאים שלאחריהם ימים שבהם גם חתול טועה אינו פוקד את המקום. אבל זהו טבעו של ענף התיירות וזה בוודאי שאינו יחודי רק לענף הצלילה.  אז נכון שכל אלו עדיין אינם מצדיקים שירות גרוע ומזלזל, נהפוך הוא. כנותני שירות אנחנו מחוייבים למאמץ נוסף כדי לנסות ולקצר את זמני ההמתנה ולאפשר שהייה נוחה במהלכה  (קפה חופשי, שירותים מקלחות, פינות ישיבה מוצלות- קרוב לוודאי שנתקלת בהם אם ביקרת אצלינו) . אנחנו יודעים את זה, משתדלים, ולעיתים, ייתכן שגם נכשלים. אך ודאי שלא מזלזלים.

לסיכום: אנחנו אוהבים ויודעים לתת שירות ורוצים אותך, את חבריך וכל מי שמעוניין להגיע לצלול  אצלינו.  אנחנו בהחלט מוכנים ויודעים לקבל ביקורת, אפילו אם היא לא ממש מחמיאה, - אך גם אם אנחנו נופלים פה ושם (וזה בטוח קורה), אנחנו עדיין גאים להיות חלק מעולם הצלילה ובוודאי שאיננו מביישים אותו.
ולנו לא נותר אלא לקוות שהביקור הבא - היכן שלא תצלול, ישאיר טעם טוב יותר...   

ובאשר לשאנטי – 
כך נראה  יום מאחורי הדלפק של מועדון  צלילה...